לחם שמים על משנה כלים י:ה

בעליונה והתחתונה עודפת. כלן כו'. הוא ענין בבא שלפניה ממש. ונשנית בשביל דבר שנתחדש בה. כלומר וזה שאמרנו השרץ בעליונה כו' האמצעית טהורה. אינו אלא בנגובה. אבל אם היה בה משקה טופח. כל שיש בה מ"ט. אפילו היא אמצעית. טמאה. לפי שהמשקה נטמא מאויר התחתונה. והוא חזר וטימא את האמצעית.

ולישנא דכלי. לא אצטריך משום עליונה ותחתונה. דבלא משקה. נמי טמאות. אלא כייל אפילו היו עוד רבות זו תוך זו. וק"ל.

ולא הבינותי מ"ש רע"ב. וה"ה דהוה מצי לאשמועינן ברישא כו' לשון זה נעלמה ממני הבנתו לגמרי. אולי היה לו ג"א במשנתנו. ותי"ט מסתייה דלא חלי ולא מרגיש. אך זר כי יכירנו להרע"ב. להוסיף תימה על תימה. ומאי הא דקאמר דהוה מצי לאשמועינן ברישא. לא ידענא ליה פתר ומאן דמתרגם לי יהיבנא ליה מתן בגלוי לא בסתר.