לחם שמים על משנה כלים א:ח

עזרת ישראל מקודשת שאין מ"כ נכנס לשם הוא הדין דהוה מצי למתני רבותא טפי. שאין טהור גמור נכנס לשם עד שיטבול. אע"ג דלא חסריה מידי. דהכי תנן פא"ל הממונה (מ"ג) עמ"ש שם בס"ד. אלא דקמ"ל אפילו טבל והעריב שמשו. אינו נכנס עד שיביא כפרתו.

החיל מקודש עמ"ש פ"ב דמדות.

לשחיטה לשון רע"ב. אע"פ שאפשר לזר לשחוט בעזרת ישראל. היינו כמדת רבי. אבל אליבא דריב"י דמרחק צפון לא אפשר. ואתיא נמי כברייתא דכולן אני קורא בהן תכף לסמיכה שחיטה. חוץ מזו שהיתה בשער נקנור כו'. דאזדא לה בשטתיה. כדאוקמה סוגיא דתלמודא פ"ג דזבחים (דלג"א).

הילכך לא מסתבר פסקא דהר"מ פ"ה מהלכות בית הבחירה (הלכה טו) דשביק מתניתין וברייתא. ופסק כיחידאה ולקולא.

ולענין שחיטה בזר. היכא דאפשר בכהנים. עמ"ש בפא"ל הממונה ופ"ד דקידושין. וריש חולין. ורפ"ב דזבחים. ובתשובה כ"י על עסקי ריבה הנחשדת.

ולתנופה בגמרא ספ"ק דיומא משמע. שברגלים היו דוחקים ונכנסים לשם להשתחוות. וגם משם והלאה עד לי"א אמה של אחורי בית הכפורת ועחי"ג וצ"ע איך דינם של י"א אמות הללו. לענין עשר קדושות דבמשנתנו. ועיין הגהה שלי בסיום ספר קצ"נ. ובהגהותי לרמב"ם ה"ל בב"ה.

בפיר"ש וחייבין עליה חטאת. מחוסר כפורים. כגון זב ומצורע ושאר כל הטמאים שנכנסו לפנים ממחיצתם. כצ"ל. בפירוש רא"ש. ועוד לר"ל (נ"ל ט"ס. דלר"ל עזרה בעינן. אלא צ"ל לר"י) איכא שוחט הפסח על החמץ. כצ"ל.