לחם שמים על משנה גיטין ג

לאלתר אלתר. מלה מורכבת מן על ואתר. לשון מקום בארמי. כלומר על המקום ההוא שהרגיש שנאבד מיד. ואל הוא כמו על בעין. ורגיל לבוא גם בכתוב זה תחת זה. שאותיות הגרון מתחלפות. ובירו' נהגו לדבר בו בשתי מלות. כאמרם והוא שלמד על אתר. ומתוך שהרגילו מלה זו במקום מיד. מלה חדא. הטילו בה ג"כ אות שימושית. עם שהיה מספיק בלתי הלמ"ד. כלמ"ד למבראשונה לבעבור וזולתם.

נותנו לה כו'. ולא חיישינן שמא מת.

ואם אחר כך נשמע שמת. ולא נודע אם קודם נתינה. ע"ל ספ"ז. ובמ"ש בתי"ט שם בשם הר"ן. וצ"ע בתשו' אמ"ה (סס"ג) ובשי"ע (סקכ"ח).

מקריבין אותה. בגמרא מפרש בקרבן נשים. א"נ חטאת העוף שא"צ סמיכה. ואית לאוקמה כמו בערל וטמא. דמשלחין קרבנותיהן. כדאי' בתמיד נשחט. ומיירי דאניסי עבתו'. ומשו"ה לא מוקי תלמודא למתניתין בהכי. משום דלא שכיחי ונסיב מילתא פסיקתא. ור"ל נמי פליג בטמא פ"ב דזבחים. משו"ה דעדיפא משני.

עמ"ש בס"ד במו"ק י"ד סרנ"ז.

להיות מפריש עליהן מחלקן, עתי"ט לשון רש"י. דהוי כמאן דמטי לידייהו דהני ודאי הכי הוא. דהא אפילו הבכור נוטל פי שנים במכרי כהונה. דחשיב מוחזק. אע"ג דהיא גופה קשיא לי. כמ"ש במקומו.