לחם שמים על משנה עירובין ג:ב

אבל לא בטבל. הוה קשיא לי טובא. הא שמעינן ליה לתנא דידן דס"ל כל שהוא משו' שבות לא גזרו עליו בין השמשות במקום מצוה. כמו הכא בעירובי תחומין דק"ל אין מערבין אלא לדבר מצוה. אם כן הא מצי לעשוריה וחזי ליה:

ומשנינא דלרבנן לא אמרינן הואיל אלא דווקא מידי דחזי השתא. אע"ג דלא חזי לדידיה. אי חזי לאחריני. כדמאי דחזי לעניים. אמרי מיגו בעשיר. אבל טבל לא חזי לגמרי. ושוב מצאתי בתו' כדברי:

משנה לחם שם. לגמרי. והא דאמר טבל מוכן הוא אצל שבת. היינו לענין מבטל כלי מהיכנו דשבות שאין בו מעשה הוא. (עחי"ג כירה מג"א).