לחם שמים על משנה עדיות ח:ב

שהורהנה כתי"ט שמצא הפרש בין משכון להרהון. בחבורו של הר"מ (ע"פ הירושלמי) שהרהון אמרו שם על שלוה עכשיו. הכי הוא ודאי. ואשתמיטתיה גמרא דידן פ"ב דפסחים (דל"א) דאיתא התם בהדיא. כשהרהינו אצלו. יע"ש. גם מ"ש תי"ט דהכא נקט זה הלשון לרבותא. מה צורך לזה. ותנא מעשה שהיה כך היה נקט ואתא.

ועדיה בפסולי עדים קמיירי. הראב"ד. ולדידי א"צ לומר כך. אלא כל מקום שהאמינה תורה ע"א. הרי הוא כשנים. דכוותה בפ"ק דסוטה. ושבאו לה עדים. אפילו ע"א במשמע. והכי נמי בדוכתי טובא.