לחם שמים על משנה עדיות ה:ז

אני שמעתי מפי המרובים פירש הראב"ד. נראה כי הראשונים נמנו על אלו ד"ד והיו מחצה על מחצה. הוא שמע מן המחצה האחד. כו'. והוא עומד בשמועתו כו'. ואינו נוח לי. שא"כ מחויב היה לקבל דברי הרבים על כל פנים עכשיו שנצטרפו רבים עם המחצה. ולא היה לו לחלוק עליהם.

אבל אני אומר לא כך ולא כך. כי גם לא יתכן שיהיו חולקין במציאות אצל מי היה הרוב. דחד מנייהו משקר ודאי מזיד. אלא שני מנינים היו. בשני זמנים שונים. פ"א היה הרוב כדברי עקביא. ופעם נמנו ורבו כדברי חכמים. נמצאו דברי שניהם אמת.

תי"ט ד"ה ח"ו. צ"ל ויש לומר דס"ל.