לחם שמים על משנה חולין ח:ה

אם יש בנ"ט ה"ז אסורה. באכילה בלבד.

ולענין קיבה עצמה. עמ"ש רע"ב בשם רש"י. דחלב גמור הוא. ומותר להעמיד בו. כל שלא נמלח בעורו. דין חלב גמור יש לו לכל דבר.

והיינו נמי דלא שרי להעמיד בעור הקיבה. מטעם חלב מתה ושחוטה. ככחל דלעיל מ"ב. וכמ"ש בס"ד במו"ק לטי"ד (ספ"ז).

אבל אין לו דין מעמיד לאסור בכל שהו. מטעם שכתב רע"ב. ועוד שאינו דרך בשול שאסרה תורה בבב"ח. אלא דרך שרייה. דמדאורייתא שרי. משא"כ בעור קיבת נבלה. שאסרו מחמת עצמן מן התורה.