לחם שמים על משנה חולין ו:א

אבל לא במוקדשין דאמר קרא חיה או עוף. מה חיה אינו קודש אע"ג דאיתינהו בקדשי בדק הבית. לאו בני אכילה נינהו.

במוקדשין חטאת העוף ועולת העוף. אע"ג דנוחר ומעקר לא בעי כיסוי אפילו בחולין. והא קתני להו בסמוך (מ"ב) היינו משום דאסורים באכילה. ומליקה שריא לכהנים. וגבי כיסוי דם לא כתיב אלא שפיכה. משו"ה צריכא.

ואם שחטו אין מכסין דמו ואע"ג דעוקר ד"ת כו' תי"ט. לא ידענא מאי עקירה איכא הכא חיה אמר רחמנא. ולא בהמה. ולא ספק (דוגמא ממזר ודאי הוא דל"י כו'. ודכוותה טובא אע"ג דספיקא דאוריתא לחומרא. רבנן הוא דאחמור. לעשות סיג לתורה. הם אמרו. והם אמרו ולא גזרו היכא דמתיא לידי קולא. דלא ליפוק מנה חורבא. משו"ה לא צרכינן לההיא דב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה.