לחם שמים על משנה חולין יב:ה

אפילו לטהר בגמרא אוקי לה בנטלה ע"מ לשלחה. ופירש"י דא"נ לא משלחה. לאו ליכא. דבהתר לקחה. עשה הוא דאיכא. וסד"א הואיל כו' גדול שלום כו'. והאי מצורע כיון דכמה דלא מיטהר אסור בתש"ה (אזלא כמ"ד מוחלט אסור בתש"ה) מה"ד ליתי עשה דידיה ולדחי עשה דשלוח הקן. קמ"ל. וא"ת היכי ס"ד דלדחי. והא אפשר לקיים שתיהן. שימתין המצורע עד שימצא קן ממקום אחר להטהר בו. וי"ל דמיירי בעני שאי אפשר לו לקנות כלום. אי נמי כיון דהשתא לית ליה אחרינא. כל שהויי מצוה לא משהינן.

ואף העכוב והאחור מיקרי דיחוי מצוה. כן הוכיחו התו' בשבועות (ריש ד"ג) מכאן. וכן משמע ריש מגלה ובדוכתי טובא.