לחם שמים על משנה חלה ג:ו

ואם ספק חייב. עמ"ש התי"ט ומ"ש בס"ד ריש דמאי.

משנה לחם ואין חייבין עליה חומש מ"ש רע"ב אבל הקרן משלם דתשלומי כו'. אין זה טעם תשלומין. דהא ודאי בעי שלומי בלא"ה. שהרי הדמים של הגר. אלא קמ"ל דבעי אפרושי לה ונעשית תרומה מספק. כי היכי דתהוי כפרה מספק. והגר מוכרה לכהן. ונוטל דמיה לעצמו.