לחם שמים על משנה חלה ג

ותטמטם. לא הבנתי מ"ש התי"ט בענין זאת המלה. כי ידוע שענין טמטום וטמום א' הם אעפ"י שהם משקלות שונים שהרבה דוגמתן וק"ל. והטומטום נקרא כך ע"ש שהוא אטום ואינו ניכר בין נקבה לזכר.

משנה לחם בלח"ש סד"ה ותטמטם. ניכר. נ"ב בין נקבה לזכר.

ואם ספק חייב. עמ"ש התי"ט ומ"ש בס"ד ריש דמאי.

משנה לחם ואין חייבין עליה חומש מ"ש רע"ב אבל הקרן משלם דתשלומי כו'. אין זה טעם תשלומין. דהא ודאי בעי שלומי בלא"ה. שהרי הדמים של הגר. אלא קמ"ל דבעי אפרושי לה ונעשית תרומה מספק. כי היכי דתהוי כפרה מספק. והגר מוכרה לכהן. ונוטל דמיה לעצמו.

הטבל. למ"ש התוס' [ע"ז ד' ע"ג ע"ב ד"ה טבל] דלא הוי דבר שיש לו מתירין כשאין הבעלים. עמ"ש בס"ד בי"ד סי' קכ"ב: