לחם שמים על משנה ברכות ו:ג
Lechem Shamayim on Mishnayos Brachos 6:3 (Lechem Shamayim on Mishnah Berakhot 6:3) · לחם שמים על משנה ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →על הנובלות. פי' הרע"ב פירות שנפלו מן האילן קודם שנתבשלו. פי' זה לקוח מפי' המשניות להרמב"ם ז"ל. וכן פירשן רבינו יונה והטור וה"ר ירוחם ז"ל. אבל הב"י ריש סימן ר"ב כתב עליו ולא דק לפי שהוא שלא כפירש"י והוא ז"ל לא ראה דברי הרמב"ם הנז'. כי דבר ברור הוא שהרמב"ם מפרש כן בושלי כומרא שבגמרא [דף מ' ע"ב] דהיינו שנפלו מן האילן קודם שנתבשלו ולא כפירש"י שהוא באמת דחוק ורחוק. אבל פי' זה הוא מרווח יותר ולשון בושלי כומרא מתפרש ג"כ יפה שר"ל שמתבשלים בכומר ולא באילן. והוא כמו כומר של זתים וענבים דפרק איזהו נשך [דף ע"ד ע"א] וכן מצאתי בפי' הר"ש ריש דמאי [פ"א מ"א] אחרי כמה שנים זכיתי ובא לידי ספרו של מורי זקני הגאון החסיד בש"א ומצאתי לו שנהנה כמו כן במציאה זו והשיג מפני זה על הב"ח:
משנה לחם על החומץ הרא"ש מוקי לה במזוג. מכלל דר"י אפילו במזוג לא מצריך ברכה. ואית כה"ג דאית ליה הנאה מניה (דמשו"ה אסור ביה"כ) מי איכא למימר דשרי לאתנויי בלי ברכה. משום דמין קללה הוא. אטו לית ליה לר"י אסור ליהנות מן העוה"ז בלי ברכה. וי"ל דס"ל אם רוצה לשתותו וליהנות ממנו. יברך על איזה מין אחר תחלה. כדי שלא יהנה בלי ברכה. אבל לא יברך עליו לבדו. מפני שהוא מין קללה. ואינו ראוי לברכה.
משנה לחם כיוצא בה אמרו אין מברכין על כוס של פורענות. השותה כפלים לא יברך. לא התירו ליהנות ממנו בלי ברכה תחלה וסוף. אלא מנעו לברך על זה לבדו. וישתה עוד כוס אחר ויברך עליו.
משנה לחם וחומץ זה. סתמו בלשון משנה הוא חומץ יין. וזהו שנכלל במין קללה. לפי שהיה מתחלתו יין. ונתקלקל והחמיץ ולפ"ז יש להסתפק בחומץ של תפוחים והדומה לו. שמבשלין אותו בארצות הללו ועושין אותו חומץ בתחלה. שנתעלה לשבח ואינו בכלל קללה. אולי ראוי הוא לברכת הפרי וי"ל . כיון דמ"מ אי שתי ליה בעיניה. אזוקי מזיק ליה כחלא דחמרא. משו"ה חד דינא אית להו.