לחם שמים על משנה ברכות ב:ו

משנה לחם רחץ כי היכי דלעיל אקדים המעשה. דהיינו קרא. שהוא החדוש הנדרש. הכי נמי הכא. פעל הרחיצה הוא החדוש. לכן הקדימו למקרה רחץ לשון מקרא. אם רחץ ה'. ורחץ במים.

משנה לחם וסתם רחיצה דקרא. רחיצת כל הגוף במשמע. דוק ותשכח. דלא כתי"ט. משו"ה הא"נ שכתב התי"ט בטעמו של הר"מ. הוא האמת. אמנם אין נראה פירוש הר"מ במלת אסטניס. אבל הוא מאניני הדעת ומפונק. לפ"ז אה"נ פירוש רחץ. בצונן כל גופו איירי.

משנה לחם וכשמת כאן בהכרח הקדים המקרה לפועל. שאין שייכות לתנחומין. אלא אחר המיתה. משא"כ ברחיצה דמשנה הקודמת. שכבר תוכל להיות בלי מקרה המיתה. זוהי כוונת קול רמ"ז. שהביאו המלקט רמ"ח (ואני לא השגתי הס' בעת כותבי זאת) וטרח לבארן עם כל פשיטותו למתחיל להבין בספרים. אבל הוא העיד על עצמו שלא הבין לגמרי כוונת הרמ"ז עם היותה מבוארת מעצמה כנ"ז. והראה שם שבושים גדולים. ברוב דברים כהרגלו ומכביר מלין ע"ג מלים. הבל ואין מועיל.

משנה לחם בלילה הראשון קסבר אנינות לילה דרבנן. ובמקום אסטניס לא גזרו. גמרא. ולא ידעתי טעם לרע"ב ותי"ט. שהשמיטוהו. אסור מלשון תורה. לאסור אסר על נפשו.

משנה לחם טבי ת"ח היה. כמ"ש רפ"ב דסוכה. ונהגו לקרות הטי"ת בקמ"ץ. והבי"ת בחיר"ק. לפ"ז הוא שם בודד במשנה. אבל בגמרא י"ל חברים באמוראים וזולתם. ובמ"ר אחרי. נמצא גם טבתא. אמתא דר"ג. איני יודע אם היא אשתו של טבי. או שמא כל העבדים ושפחות של בית ר"ג. היו קוראין אותן ע"ש הטוב. אכן נמצא גם במשנה יהודה בן טבאי. והוא נקרא כולו פתוח.

משנה לחם אין טבי עבדי כשאר כה"ע ולא עבד עובדא כשמעתיה דר"פ מרובה. ש"מ שבטל דעתו מפני דברי ר"י. שהיה סבור שטבי עבדו יצא לחירות.