לחם שמים על משנה בכורות ז:ו

ואין ארכובותיו נושקות זו לזו לפירש"י דלעיל בהעיקל. אע"פ שאינן עקומות. זו אין צריך לומר זו קתני. איברא יש לפרש המקיש. לא מחמת עיקום. אלא כמו המתחרד. וכענין שכתוב וארכובתיה דא לדא נקשן.

השולט בשתי ידיו דוק מנה. הא אטר. לכ"ע הוי מומא. וצ"ע אמאי לא תנייה בהדיא. ותני ושייריה לתנא דברייתא. מיהו מכללא משתמע שפיר.

ר' פוסל נ"מ טובא לכמה הלכתא בדאוריי' גם לענין חייב מיתה שייכא פלוגתייהו. ע"פ הבונה. והלכה כחכמים בכ"מ ועמו"ק א"ח (סכ"ז) מאי דשייך תו להך פלוגתא.