לחם שמים על משנה בבא מציעא ט:ג

המקבל שדה מחברו גרסת הרי"ף והרמב"ם ומשזכה בה הובירה. ועל כרחנו צריכין אנו לה. ואם לא נאמרה. ראויה להאמר. ולפרש לשון משנתנו כך ור"ל משזכה בה באחד מדרכי הקנין. שהקרקע נקנה בהם. אבל כל זמן שלא זכה בדרכי הקניה. פשיטא שאינו נותן לו כלום.

וראיתי לרמ"ז הפליג לדעת אחרת. ואמר שבא למעט אם היתה בורה כבר.

ושבוש הוא. מאי אכפת לו במה שכבר היה. העבר אין. ואם היתה שדה עבודה. לא היה מוסרה. כל המוסר שדה לעבדה. בורה מוסר לו. והדבור בזה אך למותר.