לחם שמים על משנה בבא קמא ג:י

שורו שחבל באו"א דמריה. דלא תטעה לפרש או"א דשור. טעה בעל הגהות אלפסי שהגיה דאמרי' ועשה ממנו לשון ארוך. ונמשך אחריו רמ"ז. ושגו מאד. אפילו מאי דסליק אדעתייהו. לא קשיא פשיטא. דהא תני ליה משום סיפא. דהוא פטור.

שורו שהדליק את הגדיש בשבת כתב נ"י לענין שור אין חילוק בין שבת לחול. דאפילו בחול חייב. אין הלשון מדוקדק. אלא לגבי חצי נזק שייך קצת אפילו בחול.

מפני שמתחייב בנפשו עתי"ט. ולפמ"ש בס"ד במ"ב רפי"ג דשבת. לא מיחייב אמלאכה שא"צ לגופה. אלא במתקן עמה שום דבר. הכא נמי מיירי במתכוין להנקם משונאו. דמתקן הוא אצל יצרו. וע"ל מ"ה פ"ח.