לחם שמים על משנה עבודה זרה ג:ו

ביתו סמוך לע"ז כשקדם הכותל לע"ז. ע"ל מ"ז.

לע"ז הבית ע"ז עצמו נעבד. כ"פ המפרשים. ולענ"ד אצ"ל כך. כי משנעבד לתשמיש ע"ז. בכל ענין אסור.

אבניו כו' מטמאין אפילו חלקו של ישראל. לפי שאין ברירה. כשנפל ואינו ניכר חלקו של ישראל.

כשרץ ראיתי בהקדמת פירוש המשניות להר"מ. מסדר טהרות. ז"ל והאב השני משמשי ע"א. טמאים הם כזית. כטומאת שרץ. ואפילו נשבר מהם דבר ויהיה בו כזית כו'. והנה לשון המשנה. אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ ע"כ.

נראה שהביא את זה. להוכיח מה שהקדים לבאר. שאפילו נשברו משמשי ע"א שמטמאין במגע. והוא מה שהקשו התו' ריש פרק ר"ע במסכת שבת. ולדידיה ניחא דמשמשין חמירי בהכי.

ותימה גדולה על דבריו הללו. דהא תנינן עלה. ר"ע אומר כנדה. ואי איירי במשמשין מי איכא מאן דאמר דמטמו כנדה. הא בין לרבה. בין לר"א. אליבא דר"ע. משו"ה אתקש לשרץ. למשמשין. והיא פליאה נשגבה. צ"ע בחבורו.

ויש ליישב אם תעמיק העיון בשטה דר"פ ר"ע.