לחם שמים על משנה עבודה זרה א:ח

במחובר לקרקע דכתיב. לא תחנם.

ולא דווקא שבעת עממין. דבמתנת חנם אין טעם לחלק בין שבע אומות לשאר.

מיהו קשיא דכריתת ברית דכתיב אצל לא תחנם. אי בשאר אומות איירי. הכתיב גבי שלמה וחירם. ויכרתו שניהם ברית. עכ"ל תוס'.

ולדידי חזי לי דלק"מ. דודאי לא שנא כריתת ברית. לא שנא חניה בקרקע: הכל דבר אחד. בא"י דווקא הוא דאסירי. בין שבעה אומות. בין שאר אומות. ולא חלקה תורה בדברים הללו. שלא לכרות להם ברית להניחם בא"י. כי כל החונה בא"י ואינו מישראל. הרי הוא בכלל אותן עממין שאסרה תורה. ואמרה לא תחיה כל נשמה בא"י. אם אינה מקבלת עול אמונתנו ונכנסת בבריתנו. שא"כ הם עם כנען. כמו אותן השוכנים על הארץ מלפנים (עמ"ש בס"ד פ"ד דידים) שהרי ארץ כנען נקראת. ויושביה על שמה יקראו. ובמה יבדלו מאותן הראשונים. אם לא בהכנסם לדתנו. והיו עמנו לעם אחד. או שנעשו לפחות גרים תושבים. אבל בח"ל מותר להניח ולכרות ברית ולתת חניה גם לכל האומות. אין הפרש והבדל בין שבע אומות לשאר. כי שם הכל מותר לכל בשוה. והוא ענין כריתת ברית עם חירם וזולתו. וכן אפילו משבעה עממין אם פנו והלכו לארץ אחרת. הותרו בכריתת ברית. וכמ"ש בגרגשי. וגבעונים ה"ט כדקאמר קרא. אולי בקרבי אתה יושב. גו'. ואי לאו הכי. אין הכי נמי דשרו. ואע"ג דחירם בצור היה. וצור וצידון וכל גלילות פלשת לכנעני תחשב. ובכלל מתנת א"י הם. מכל מקום כל זמן שלא זכו ישראל להורישם. ונשארה ארצם להם. ולא נתיישבו בה ישראל. הרי היא נדונת כח"ל לענין זה. שלא הקפיד הכתוב אלא שלא ישכנו בינינו. שלא יבואו להחטיא אותנו. ולזה לא תועיל כריתת ברית להניחם לשבת עמנו ובקרבנו. כמ"ש יהושע לגבעונים. אבל כל שהם שוכנים בחלק מהארץ לבדם. ולא נתערבו בתוכנו. ולא יכולנו לגרשם. מותר לנו לכרות ברית עמהם. להיות בשלום יחדו. שלא להזיק זה לזה. אחר שההכרח הביא להניחם. ונחשבים כאילו הם יושבים בח"ל. ואפילו מה שכבשו עולי מצרים. ולא כבשו עולי בבל. נחשב ח"ל ודינו כארץ העמים לכמה דברים. עיין קונדרס גדר ישוב א"י (עיין מ"ש בסמוך בס"ד) ונכון הדבר.

ובסוריא משכירין בתים ע"ק גדר ישוב א"י.

בא"י היינו כבוש עזרא. כי כבוש עולי מצרים. דינו כסוריא בלבד. למ"ד קדושה ראשונה ושניה יש להם. שלישית אין להם.

רי"א בא"י משכירין להם בתים כו'. צע"ג בזה. מאי דעתיה דר"י ואע"ג דהכא בא"י של ירושה שניה עסקינן. דראשונה בטלה לה מדין תורה. מכדי שמעינן לתלמודא שלהי פי"ד דר"י קסבר ירושת עזרא נמי לא קדשה לע"ל. א"ה מאי עדיפותא דא"י מסוריא השתא. הכא דתרתי בעינן. ובדרבנן לא גזר.

איברא במסקנא התם קדחי תלמודא. ודילמא קסבר תרומה בזמן הזה דאורייתא. וליכא למיקם עלה דמילתא. מיהו מידי ספקא לא נפקא. והו"ל לבעל סוגיא דהתם לאתויי מתני' דהכא סייעתא למר. ותיובתא למר. או מי נימא דאתיא לא כמר ולא כמר.