לחם שמים על משנה ערכין ט:ז

בתי החצרים שאין לעיירות חומה. כפירש"י אבל נ"ל ט"ס. וצ"ל שאין להם חומה כעיירות. תי"ט. לא הבנתי הגהה זו. אטו הני מתוותא דלית להו חומה. לאו עיירות נינהו. והכתיב מערי הפרזי. בערי הפרזות. ובריש מגלה תנן עיירות דלאו מוקפות. ובפ' הדר עיירות של בורגנין וס"ר עיירות בהר המלך היעלה על הדעת שהיו להן חומות.

אולם ההפרש שבין עיירות ובין הכפרים. הוא שהעיירות גדולות מהכפרים. גם בתיהם מסודרים. בנוים. זה אצל זה. ולהנה רחובות ושווקים מיושרים. משא"כ בכפרים שבתיהם מפוזרים ומפורדים. אחד הנה ואחד הנה. בלי חוצות. ולא בנינים נאים. גם בתיהם קלים ודלים. מעשה חומר לבנים. לא בנין אבנים. ונראה דלפום ריהטא אתהפכא ליה לתי"ט. לשון רש"י נכון. ותי"ט מטעי קטעי.