לחם שמים על משנה ערכין ז:ד

הגיע היובל ולא נגאלה נראה פשוט שפירותיה עד היובל. להקדש בדק הבית.

עד שיגאלנה אחר צ"ע הגואל ביובל שני ובשלישי. איך הוא גואלה אליבא דר"א. אם בחמשים שקל לכל יובל. או בחד חמשים שקל סגי ליה.

רא"א לא נכנסין כו'. וטעמא דר"א דכתיב והיה השדה בצאתו ביובל. משמע כשתצא מיד הגואל כו' אבל בצאתו מיד הקדש לא משמע. דאכתי לא אשמעינן קרא הקדש יהא יוצא ביובל מכח בדק הבית. עכ"ל רש"י בגמרא. ונ"ל כוונתו לומר אע"ג דכי נפיק לכהנים נמי קודש הוא. דהכי כתיב והיה בצאתו ביובל קודש לה'. א"כ במילתא קמייתא קאי. דמעיקרא קודש. והשתא קודש. משו"ה לא אצטריך קרא לאשמועינן כיון דלאו יציאה הויא. להכי קאמר דמכל מקום שני כחות הן בהקדש. ואכתי הוי צריך לאשמועינן דיוצא ביובל מכח הקדש בדק הבית.