לחם שמים על משנה ערכין ג:ב

בחולת המחוז כרע"ב פ"א מקום שלא היו שדותיהן חשובים. לפ"ז יותר טוב לפרש חולת. מלשון חול הים. ר"ל ארץ של חול. שאינו מגדל פירות. וכמדומה שראיתי בספר כפתור ופרח. שיש בקעה רחבה על שפת ים הגדול. היא בעלת חול. שעליה התכוון כאן. ואף אם לא מצינו בלשון מקרא שם זה במשקל נקבי. אין בזה תימה וחידוש. שכמוהו נמצא לרוב בלשון חכמים.

בזרע חומר שעורים והוא במדתו רע"ד על רע"ד אמה. וצ"ע אם היא פחות משעור זה מה דינו.

סבסטי היא שומרון. ועליה אמר הנביא ושמתי שומרון למטעי כרם.

פגם שמין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה. אע"ג דחייב גם על שלא כדרכה. אפ"ה איכא קורת רוח לבועל את שאינה פגומה. שחביבה עליו. והנאתו מרובה. יתר מאד מבועל פגומה. שהיא מאוסה ומגונה בעיניו. אע"פ שלענין סתם ביאה של בתולה. דא ודא אחת היא. מ"מ אינה דומה הנאה דבעילת אהובה. לשל שנואה. שנפשו בחלה בה. ורגזה ארץ תחת שנואה כי תבעל.

באונס ובמפתה להקל ולהחמיר יש כאן פעמים קולא. אם אנס או פתה גדולה שבכהונה. אע"פ שבנות משפחתה גובין ארבע מאות זוז בכתובתה (כאותה ששנינו פ"ק דכתובות מ"ה) אינו נותן אלא חמשים סלעים. כמו שנותן לקטנה פחותה שבישראל. ופעמים חומרא. כשאנס ופתה קטנה בישראל ופחותה. שנותן חמשים. כדרך שנותן לגדולה וחשובה שבכהונה.

הכל לפי המבייש כו'. וצ"ע אמאי מפרש דין הבושת. ולא הפגם תי"ט. ונ"ל פשוט. שהוא בכלל לפי המתבייש. כי הגדולה ודאי נפגמת יותר. שוב ראיתי שכ"כ תו' בכתובות בפירוש.