לחם דמעה על איכה ה:יט

ואומרו אתה ה' לעולם תשב כו'. הכונה שאמרו ישראל להקב"ה רבון העולמים אם היה אמת שבמה שחטאנו העוינו והרשענו והיינו סיבה לחרבן ביתיך ושממות היכליך אם בזה היינו עושים רושם או פגם בך ח"ו היה ראוי שלנצח תשכחנו ואל תשוב תרחמנו כיון שעשינו בך כביכול פגם או רושם אבל אין הדבר כן כד"א אם חטאת מה תפעל בו וגומר וז"א אתה ה' לעולם תשב כלומר לא בשביל שהחרבנו את בית מקדשך ומקום משכן כבודך לא מפני זה יעלה על הדעת כי אתה הולך מטולטל ואין לך מושב בעולם לשבת בו כי נחרב בית מושבך זה אינו כן כי אתה ה' לעולם תשב ולעולם ועד אתה ה' תשב בשובה ונחת כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכסאך נכון לעולם ועד בין אם יהיה דור זכאי או דור חייב לא זכות' ולא חטאת' פוגע או נוגע בכסאך כלל וז"א כסאך לדור ודור כלומר כסאך נכון בכל דור ודור בין בדור זכאי ובין בדור חייב כסאך נכון לכל דור ודור כד"א אם חכמת חכמת וגומר וא"כ שלך ה' לא הרענו במעשינו כלל א"כ למה לנצח תשכחנו ולמה תעזבנו לאורך ימים והכונה על אורך גלותינו זה אשר כבר עברו אלף ותקל"ב שנה ונקטינן כי יומו של הב"ה הוא אלף שנים והנה כמעט כבר נתארך הגלות לאורך ב' ימים כי היום הא' והוא האלף הא' הוא יום שלם והאל' האחר כבר עבר רובו ככולו ולכן אמר למה תעזבנו לאורך ב' ימים מימיך ומלת למה מושך עצמו ואחר עמו וכאילו אמר ולמה תעזבנו לאורך ימים ולכן השיבנו ה' כי ידענו כי בתשובה תליא מילתא ושאור שבעיסה הוא מעכב בידינו ולכן אתה תסייענו והשיבנו ה' אליך וג"כ אנחנו נשובה וזהו ונשובה כי אין אנו שואלים ממך רק מעט סיוע והוא אומרו השיבנו כו' ואומרו חדש ימינו כקדם הכונה שיעביר היצר הרע מן העולם כד"א אעביר את רוח הטומאה מן הארץ כאשר היה מקדם קודם בוא נחש על חוה כי אז היה האדם רוחני כמש"ה ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וגומר על היותו רוחני ועתה ג"כ חדש ימינו כקדם שלא היה יצה"ר בעולם כן עתה קיים בנו מש"ה והסירותי את לב האבן וגומר וזהו חדש ימינו כקדם.