לחם דמעה על איכה ב:ט

טבעו בארץ שעריה. הכונה שעשה הש"י באופן שהצדיקים שהיו בירושלים רובם או כולם לא מסר אותם ביד הכשדים אבל מתו מיתת עצמם ונקברו ונטבעו בארץ ירושלים וז"ש טבעו בארץ שעריה והם השערים המצויינים בהלכה והצדיקים שבהם טבעו בארך ולא שלטה יד א"ה עליהם אמנם בריחיה והם הפריצים אשר היו רוצים לשלוט על השערים כי כמו שהבריח שליט על הפתח לסגור ולפתוח כן אלו הפריצים היו שולטים על השערים המצויינים בהלכה ועל כן אבד ושבר בריחיה מהם איבד איבוד גמור הם וכל אשר להם מהם שיבר או שברון מתנים או שברון של ממון גם מלכה ושריה הלכו בגלות בתוך מלכי מדי ופרס אשר אין להם תורה ודת ודין והם אכזרים בתכלית האכזריות לפי שאין להם תורה ומצות וז"ש בגוים אין תורה ולא למלכה ושריה לבד אבל גם נביאיה אותם אשר לא מצאו חזון מה' והיו נביאי השקר שהיו אומרים כי ה' נראה אליהם והכל שוא ודבר כזב כי מעולם לא מצאו חזון מה' גם המה הלכו בגוים אין תורה ויאכלו מפרי דרכם:

אי נמי עם משז"ל כי השערים לפי שחלקו כבוד לארון לא שלטה בהם בריה וטבעו בארץ עד"ז סיים הכתוב ואמר אבד ושבר בריחיה שהם משל אל אנשי המעלה אשר בתוכה וכן מלכה ושריה הלנו בגוים ושלטה בהם יד הגוים לפי שלא עסקו בתורה וזהו אין תורה דקאמר כי על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי מקבילות החלוקו' זו עם זו כי שעריה לפי שחלקו כבוד לתורה לא שלטה בהם יד הגוים ומלכה ושריה שלטו בהם הגוים לפי שאין תורה ולא עסקו בה וגם נביאיה אשר לא מצאו חזון מה' כדאמרן לעיל גם הם נאבדו בתוך הגוים כמות זה כן מות זה.