לחם דמעה על איכה ב:טו

ספקו עליך וגו'. הכונה מה מאד תמהו על חרבנך וספקו עליך כפים כל עוברי דרך ושרקו את גופם במשרקות ויניעו ראשם כמייללים ואמרו בלבם הזא' ולפי שהיתה האמיר' בלבם ע"כ לא הוזכר' בכתוב והאמיר' שהיו חושבים ואו' בלבם היתה הזאת העיר שיאמרו וגו' וכאלו אמר אמרו הזאת העיר וכו' והכונה כי מדרך העול' אם יאמרו על מלכו' אחת שהיא כלילת יופי הלא ידאג מלכו' אחר' על הלול' של זאת בחשבה איך קצרה ידה וירב תפארת חברתה יותר משלה אבל לירושלם לא היה כן רק כל העולם היו ששים ושמחי' שיאמרו על ירושלם שהיא כלילת יופי וז"ש הזאת העיר כלו' כלום היתה זאת העיר שמה שהיו אומרי' עליה שהיא היתה כלילת יופי זה היה משוש לכל הארץ ולא ידאגו על זה כלל ועקר כמנהג העולם על מעלת שאר עיירות.

אי נמי בהיות כי ג' מיני יללות הם הא' היא סיפוק כף אל כף הב' קול יללה בפה הג' הכעת הראש מצד אל צד ושלשתן נעשו על ירושלם הראשונה ספקו עליך כפים כל עוברי דרך והזכיר עוברי דרך לפי שגם להם הגיע היזק מחורבנה כי מד' פנות העולם היו מביאין סחורותיהן למוכר' שם וגם שרקו בפיהם וישמיעו קול יללה וגם ויניעו ראשם כדאמרן על בת ירושלם והנעת הראש וקול היללה היה על בת ירושלים והיא האומה הנבחרת שהיה בה אשר ספו תמו מקרבה ושפכו דמם כמים סביבות ירושלם אמנם על העיר גופה שנחרבה עד היסוד בה והיתה תל עולם עליה דאגו בקרבם לבד ולכן לא הזכיר אמירה בה רק הזאת העיר וכו' כי חשבו בלבם הזאת העיר שהיו אומרים עליה שהיא היתה כלילת יופי לפי שמדרך כל הארצות הוא שכל אחת משובח' מחברתה בדבר אחד אם בזרועיה מה שגדל בזו אינו גדל בזו אם בסחורותי' הסחורה שנמצא בכאן אינה נמצאת בכאן והא' נצרכת לחברתה להביא אליה הדבר אשר חסר בה אבל ירושלים לא כן היא כי צבי היא לכל הארצות והיתה כלילת יופי כלומר שלמת היופי לא יחסר כל בה והיא היתה משוש לכל הארץ כי מינה יתזנון כל העולם אם בכח כד"א הנותן מטר על פני ארץ ואח"כ ושולח מים אם בפועל כי ממנה היו מוציאים ומוליכים סחור' ומזוכות לכל העולם באופן כי כל הארץ היו ששים ושמחים בשלות' וזהו משו' לכל הארץ ועתה תמהו על חרבנה.

ואם נדייק כי מן הראוי יות' צודק הוה שידבר לשון עבר הזאת העיר שאמרו כלילת יופי מאי שיאמרו לשון עתיד ואפשר שהכונה לפי שפעמים רבות גם אם ילכדו עיר אחת ונשמו הבתים אפשר שבהמשך הזמן תחזור לקדמותה כאשר היתה בראשונה אבל ירושלים אשר חרבנה היה באכזריות גדול האומרים ערו ערו עד היסוד בה ועשאוה תל עולם ע"כ גזרו ואמרו בודאי שלא תבנה עוד לא תשוב לקדמ' עוד וז"ש הזאת העיר שיאמרו וכו' כלומר הזאת העיר אפשר שתבנה עוד ושיאמרו עליה שהיא כלילת יופי ומשוש לכל הארץ כאשר בתחלה.

והר"מ אלמושנינו ז"ל כתב ספקו עליך כפים כל עוברי דרך ר"ל כל העוברי' איש לא נעדר מהם כלם ספקו עליך כפים כמתמיהי' על השינוי המופלג מן הקצה ולהיות השינוי מפורסם לכל אמר מלת כל וכן שרקו ויניעו ראשם על מה שהיו אומרים לבת ירושלים נביאי השקר הנזכרים לעיל שהיתה כלילת יופי כי לא היו מגלים להם חרפתם ועונותיהם ומומיהם כנז' רק היו אומרים שהיא כלילת יופי ועתה עוברי דרך היו תמהים איך היה מקום לנביאי השקר לומר לה בעודה מלאה גילולים חטאים ואשמות שהיתה כלילת יופי ולא גילו על עונם כי עיר ההפוכה כמו רגע אי אפשר שיאמר עליה קודם שתתהפך שהיא כלילת יופי שאם היתה כלילת יופי לא היתה הפוכה מן הקצה אל הקצה כאמור וז"א ויניעו ראשן וגו' ירצה ספקו כפים על הפיכת העיר ושרקו והניעו ראשן על בת ירושלם שהם העם העומדים בקרבה והיו תמהים על מאמר נביאי השקר שהיו אומרים לה שהית' כלילת יופי וכו' וז"א הזא' העיר כו' ירצ' היתכן שזא' היא העי' בהיות' הפוכה כמו רגע שיאמרו עליה נביאי השקר קודם הפיכתה שהי' כלילת יופי וכו' שאם היה אפשר לו' זה עליה לא הי' אפשר שתהפך כמו רגע אלא ודאי אחר שראינו אותה הפוכה נגזור עליה שלא היתה כלילת יופי רק מלאה גילולים ואיך א"כ יאמרו עליה נביאי השקר שהיא כלילת יופי וכו' עכ"ל. והרב מורי זלה"ה כתב כל עוברי דרך ר"ל דרכה של תורה שרקו ויניעו ראשם ר"ל שחקו וצחקו בספיק' כפים ובשריקה כי כן דרך ומנהג המלעיגים לספוק כפים ולשרוק שן כאשר מלעיגים על איזה אדם והכונה שלעגו על האומה בכללה בספיקת כפים ושרקו וכו' והכל דרך שחוק ולעג ומקונן על זה המקונן ואמר הזאת העיר וכו' באה להיות לעג וקלס לסביבותיה עכ"ל: