לחם דמעה על איכה ב:יג

מה אעידך וגו'. הכונה כי מדרך העולם כי המצטער אשר באו עליו יסורין ינוחם במה שיעידו לו אחרים כי כבר באו יסורין כאלו על אחרים ועל כן אמ' המקונן מה אעידך כלו' איני מוצא בכל העולם מי שבאו עליו יסורין כיסוריך ואיני יכול להעיד שבאו על שום נברא יסורין כאלו. אמר עוד מה אדמה לך וגו' כלו' וגם אם אפש' שבאו יסורין כאילו על אחרים עכ"ז צריך שמקבלי הייסורין יהיו שוים באיכותם כדי שינוחם האחרון אבל אם אין איכות' שוה איך ינוחם בן מלך גדול ורם שבאו עליו יסורין במה שיאמרו לו שכבר לקה בן האמה ביסורין כמוהו ולז"א מה אדמה לך הבת ירושלים כלו' וגם אם אומר ואודה ואעיד שכבר באו על אחרים צריך שיהיה אותו האחר דומה אליך אבל מה אדמה לך הבת ירושלים כי אתה היא כבתו של מלכו של עולם ושאר כל העולם הם כבנות האמה וז"ש הבת ירושלים ואמר מה אשוה לך וגומר הכונה בהיות כי השואה היא יותר מדמיון כי דמיון יאמר על הדבר הדומה אל חברו בצד מה אף אם לא יהיה בהשואה וציור גמור עכ"א חלוקה ג' כי גם אם אודה ואומר שימצא בדמיון בצד מה מי שדומה אליך וקבל ייסורין כמוך עכ"ז בהשואה ממש שימצא מי שיהיה שוה ממש אליך ובא עליו מה שבא עליך לא ימצא וז"ש מה אשוה לך בהשואה ממש ואנחמך כו' כי בזולת ההשואה ממש לא תנוחם כ"ש וק"ו כי בשתים אלה נבדלה לרעה אם בכמו' איכות היסורין כי גדול כים שברך ועצבונך ואם באיכותך וחשיבותך לא ימצא אחר חשוב כמותך שבא עליו מה שבאו עליך ולז"א מי ירפא לך כלומר מי אשר יהיה כמוך באיכותך שבאו עליו ייסורין כמוך כדי שיהיה הוא רפואה ונחמה אליך.

אי נמי הודיענו כי אין בעולם מי שהגדיל לחטא ולהרשיע לפניו ית' ולעשות כתועבות אשר עשו עם בני ישראל וז"ש מה אעידך כלומר מה עדות אעיד מאחרים שהרשיעו כמותך כי לא יש מי שהרשיע כמותך וגם אם אומ' שימצא אומה שהרשיע כמותך עכ"ז לא ראי זה כראי זה כי כפי ערך החוטא כך יגדל החטא ע"ד מדקדק עם צדיקיו כחוט השערה וז"ש מה אדמה לך הבת ירושלים וכיון שאת בתי ומרדת בי וא"כ גם אם חטאיך ימצאו באחרים עכ"ז ערך החוטאים לא דמו וע"כ ראוי שאפרע ממך ואמר מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כלומר גם אם בדמיון בצד מה בערכך ימצא מי שהרשיע כמותך עכ"ז בהשואה גמורה לערכך לא ימצא וז"ש מה אשוה לך ואמר ואנחמך בתולת בת ציון כלומר כי אם הייתי מוצא אחרת שוה לך שעשה מה שאת עשית הייתי ?נודת לנחמך תכף ולהשיב שבותך כי הייתי אומר לא הוא לבדו עשה לי מה שעשה כי כבר אירע לאחר שכמותו כך והיתה לי טענה טובה כדי לרחם עליך מיד ולנחמך אבל מה אשוה לך כדי שאוכל לנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים כו' כלומר כי בב' דברי' חולית אם בענין הרשע כי הוא אשר קראו עתה שבר כי אין לך שבר כעון וז"ש כי גדול כים שברך כלומ' עונך וע"כ הרשעים נמשלו למשב' ים כד"א והרשעים כים נגרש וגו' אבל משברי ים הם באים שבר על שבר וקודם שנשברה הגל הא' באה עליו שבר וגל גדול אחר וז"ש כי השקט לא יוכל וכאשר הסערה בים ובאים משברי ים זו על זו ויגרשו מימיו רפש וטיט וכן הרשעים יגרשו רפש וטיט במעשיהם הרעים ולזה כיון במ"ש כי גדול כים שברך כלומר השבר והעון שלך הוא גדול כשבר של הים באיכותו וכמותו באופן שאין בעולם עבירות כעבירות אשר עשית אתה וגם אם נאמר שימצאו לא ימצאו באנשים חשובים שכמותך כי אילו נמצאים באנשים שכמותך הם היו מרפי' אותך כי כבר נדרתי שאם ישוה לך שחטא הייתי מנחמך תכף אבל מי הוא אשר ירפא לך כלומר כי לא אמצא כמוך בערכך ובחשיבותיך שעשה מה שאתה עשית כדי שהוא ירפא לך ובסבתו תתרפא:

א"נ לפי שלא נמצא בעול' מי שיהיה באיכות שוה לירושלים כדי שיתנחם ירושלים בה באומרה הנה חברתי שוה לי ואירע לה מכאוב כמכאובי לפי שאין בעולם שוה לה באיכותה ולכן מה עשה השי"ת רצה לעשו' שני מינה ובה ורצה לנחם את ירושלים בציון ולציון בירושלים וז"ש מה אדמה לך כו' כדי שתתנחם כי אין שוה לך ולכן אמר כמדבר עם ירושלים תדע מה אשוה לך ואנחמך בה אשוה לה את בתולת בת ציון שג"כ אירע לה כמו שאירע לך ירושלים ואין מי שאשוה לך כדי שתתנחם כ"כ בתולת בת ציון לפי שגדול כים שבריך ואין אחר שירפא לך כלומר שאם אשוה אותך לו שירפא לך ותתנחם בה וזהו מי ירפא לך דקאמר:

א"נ אמר מה אעידך כו'. הכונה שרוח הקדש מנחמת את ירושלים ואומר' לירושלים גם אם עתה אתה בגלות ובצרה עכ"ז אני אנחם אותך ואאכיל אותך ביזת אחרים וכל עשרם ואעידך הוא מלשון ביזה כמ"ש ז"ל לפי דרכם על העבר ביזת מצרי' וביזת ל"א מלכים ולפי פירושינו ידבר על מלחמת גוג ומגוג אשר בימים ההם ובעת ההיא יקחו ישראל ביזת כל העולם וז"ש מה אעידך ומלת מה הוא להגדיל הענין ע"ד מה רב טובך כו' וכן מה אדמה לך כו' הכונה שירושלים תנוחם כאשר תראה שיגיע לגוג כאשר הגיע אליה וכמ"ש באיכה הראשונה ועולל למו כאשר עוללת לי וכן אמר לעיל ויהיו כמוני כו' וז"ש מה אדמה לך לשון ריבוי עצים כלומ' ריבוי גדולה של עו"ג אדמה לך שיהיו הם כמוך שאתה עתה שוממה וחריבה כן יהיו הם שוממים ואעשה להם כאשר עוללתי לך וכן מה ריבוי של עו"ג אשוה לך ואעשה להם כאשר עשיתי עמך ובזה אנחמך בתולת בת ציון ותהי זאת נחמתך וז"ש ואנחמך בתולת בת ציון ואמר כי גדול כים שברך מי ירפא לך הכונה לתת טעם לדבריו שכפל דבריו פעמים שלש להגדיל הענין ואמר ג' פעמים מה אעידך מה אדמה מה אשוה ונתן טעם לדבר למה כ"כ כי גדול כים שברך שאין מי שירפא לך הכונה מי ומי אשר ירפא לך כי אף אם אכרית שלישם או חצים של עו"ג לא בזה תתרפא ותתנחם לפי ששברך הוא גדול בכמות שאין מי שירפא לך והלואי ואולי שאעשה כלה בכל עו"ג מ"ה אשר הדחתיך שמה ואז תתרפא ולזה כפל הענין פעמים שלש להגדיל הענין במאד מאד:

וכפי דרך רז"ל כונת הכתוב כך היא מה אעידך כלומר כמה נביאים העדתי בכם ואשלח לכם את כל עבדי הנביאים השכם ושלוח בבקר ובערב ולא שוה לי:

ג"כ פירשו מה אעידך כמה ביזות נתתי לכם ביזת מצרים וביזת הים וביזת סיחון וביזת ל"א מלכים ובערבייא צווחין לביזתא עדיתא:

גם פירשו מה אעידך כמה קישוטין קשטתי אתכם מלשון הורד עדייך מעליך כי ס' רבוא של מלאכי השרת ירדו עם הקב"ה ועטרה ביד כל א' וא' לעטר כל א' וא' מישראל וי"א ק"כ רבוא ירדו א' מקשטו וא' מלבישו עטרה. מה אדמה לך כלומר לאיזו אומה דמיתי אתכם לאיזו אומה גאלתי ביד חזקה והבאתי על אויביה עשרה מכות לאיזו אומה קרעתי להם את הים והורדתי את המן והגזתי את השלו והעלתי להם את הבא' לאיזו אומה הקפתי ענני כבוד וקרבתי לפני הר סיני ונתתי לה תורתי וכונת' בכתוב היא כי אמרה רוח הקדש מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו ועכ"ז לא שוה לי:

עוד ארז"ל הבת ירושלים הבת שיראה ומשלמת לי עכ"ל. כונתם דרשו מלת ירושלם כאלו היא מלה מורכבת מב' תיבות מהג' אותיות שהם יר"ו אמרו שיראה ומהג' האחרונות שהוא של"ם אמרו ומשלמת לי ואפשר לומר לכאורה שפי' דבריהם הוא שהיתה מתרעמת רוח הקדש על ירושלים כי ראתה ירושלים מה שראתה מהטובות אשר גמלם הש"י והם הטובות אשר סיפר לעיל כי הכל מאמר א' לרז"ל ואומרם שיראה הוא לשון ראיה ועם כל זה משלמת לי רעה תחת טובה וזהו ומשלמת לי דקאמר והוא לשון תשלומין והוא דרש על הג' אותיות האחרונות של ירושלם שהם ש"לם והוא מלשון תשלומין וזהו קצת דוחק כפי' דברי רז"ל כי מה שדרשו שיראה נראה שהוא לשון יראה לא לשון ראיה על כן אפשר שכונתם היא שהיתה רוח הקדש מתרעמת על ירושלים כי לא היתה משלמת עמו יתברך אלא בבא עליה צרה וצוקה אז היא משלמת לו וחוזרת בתשובה להיות בשלום עמו יתב' ותשובה זו אינה שוה לו כלום כי היערוך שועך לא בצר וז"ש שיראה ומשלמת לי כלו' אחר שיראה מהאויב ומהצרה אז משלמת לי ולא קודם:

מה אשוה לך ואנחמך ר' יעקב דכפר חנין אמר לכשאשוה לך אנחמך לכשיגיע אותו היום שכתוב בו ונשגב ה' לבדו באותה שעה אנחמך ע"כ: וצריך פיר' לפירוש' ואפשר שפי' הכתוב כך לכשאשוה לך אנחמך כלו' כי עתה עו"ג אינ' שוי' עם ישראל כי ישראל מאמינים בו ית' ועו"ג איש לדרכו פנה וכולם רשעים ושילום שכרן ונחמתן של ישראל לא יבא עד בא אחרית הימים והוא הזמן שיהיה נשגב ה' לבדו ביום ההוא כי אז יהיו כל העול' שוים לישראל ויודו ויאמינו בה' ובמשה עבדו אז יקבלו ישראל שכרן ואז אנחמך וז"ש מה אשוה לך ואנחמך כלו' לכשאשוה לך כל העולם דהיינו לכשיגיע אותו היום שכתוב בו ונשגב ה' לבדו ביום ההוא באותה שעה אנחמך ותקבל שכרך. כי אז תהיו אתם מצוייני' במצות וזהו שדרשו אח"ז תכף בתולת בת ציון בנים המצויינים במילה ובתגלחת ובציצית ע"כ ושאר כל העולם יהיו ערומים ממצות ובזה אנחמך ואתן שכרך ועכ"א בת ציון מלשון מצויינים במצות ע"כ.

ואומרו כי גדול כים שברך וגו' הכונה כי כל כך גדל שברו של ישראל עד שא"א שתהיה רפואתו בדרך טבע אלא בדרך השגחה ע"י ית' כי הוא הרופא האמתי וז"ש כי גדול כים שברך וגומר כלומ' הב"ה שנקרא מ"י וכמ"ש בס' הזוהר מ"י ברא אלה שה' נ' שערי בינה שעולים מ"י והוא אשר ברא אלו כל ברואי מעלה ומטה באופן כי נקטינן כי מלת מ"י הוא כינוי אל הש"י ואפשר שאל זה כיון הפ' באו' מי ירפא לך והוא השי"ת שהוא ירפא לך.

ובמדרש רי"בל אמר מי שירפא לך נביאיך ע"כ. כונת' ז"ל לקשר הפ' הזה עם פ' נביאיך חזו לך וגו' והכונה כי מהראוי שמיישירי הדור לעבודתו ית' יהיו הנביאים לא שיהיו הם המדיחים וז"ש מי ירפא לך נביאיך כלומר מי היה ראוי שירפא לך נביאיך ואדרבה הם חזו לך שוא ותפל וגו' ולא גלו על עונך לרפאתך ויחזו לך משאות שוא ומדוחים ובסבתם הלכת מדחי אל דחי גולה ממקום למקום: