לחם דמעה על איכה ב:י

ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון. ראוי לדייק שהיל"ל ישבו בפת"ח שהוא לשון עבר ואמאי נקט בציר"י לשון עתיד וזה ג"כ קשה במלת ידמו שהוא לשון עתיד ועם משז"ל והביאו רש"י ז"ל בפירושו כי כשמרד צדקיהו ועבר על שבועתו שלח נ"נ בשביל הסנהדרין ובאו לקראתו וראה אותם אנשים של צורה והושיבם בקתדראות של זהב וא"ל סדרו לי תורתכם וכיון שהגיע לפרש' נדרים וגילו בו שיש התרה ע"י שילך אצל חכם ויתיר לו א"ל א"כ אתם התרתם לצדקיהו את שבועתו אז צוה ושמטו' והושיבום לארץ ולפ"ז אפשר שהכתוב כתב לנו בכאן הציווי שצוה נ"נ ואמר ישבו לארץ וגו' כלומר וירדו מהקתדראות וישבו לארץ זקני בת ציון וכן צוה ואמר ידמו זקני בת ציון כלומר ידמו ויחרישו וישתקו כי עד שהגיעו לפרשת נדרים היו מסדרים לו התורה פ' פ' ומתרגמים אותה לו וכשהגיעו לפרשת נדרים השתיק אותם וצוה שידמו זקני בת ציון. ולפי שקשה לפירוש רז"ל שפירשו הענין בסנהדרין שהיו לפני נבוכדנצר איך אמר העלו עפר על ראשן והן היו עומדין לפני המלך ואיך היה אפשר אשר יעשו כן לפני המלך ע"כ דרשו שהזכירו זכות אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר וגם זכות יעקב שנאמר וישם שק במתניו וז"ש חגרו שקים:

א"נ אפשר שיובן עם מ"ש ז"ל העלו עפר על ראשן שהיו מזכירין זכותו של אברהם דכתיב ואנכי עפר ואפר חגרו שקים התחילו להזכיר זכותו של יעקב דכתיב וישם שק במתניו ועם זה אפשר שיפורש הכתוב כך זקני בת ציון ראוי הוא שישבו לארץ וידמו וישימו יד על פה לפי שהם היו חושבים שזכות אבותם יסייעם והעלו זכות אברהם שאמר ואנכי עפר ואפר זכותו העלו על ראשם וגם חגרו שקים והזכירו זכותו של יעקב שנאמר וישם שק במתניו וכל זה היה סבה אשר הורידו לארץ ראשן בתולות ירושלים כי בדידהו תליא מילתא ולא בזכות אבותיהם וכיון שהזקנים לא היישירו את בני דורם להיישירם ולהדריכם בדרך ישרה וטעו שחשבו שזכות אבותם יסייעם ישבו לארץ וידמו וישימו יד על פה כי בחשבם זה העלו עפר על ראשם כדאמרן על זכות אבות ואדרבא בזה היה סבה אשר הורידו לארץ ראשן בתולות ירושלים:

א"נ בהיות כי ידוע הוא כי על הדין העולם עומד וע"כ הזהיר הכתוב ואמר דרשו משפט אשרו חמוץ וגו' ובהיות כי ירושלים בתחלה היתה מלאתי משפט וצדק ילין בה ועתה מרצחים ע"כ גלו מעל שולחן אביהם ואל זה אפשר שכיון הכתוב הזה ואמר טבעו בארץ שעריה הכונה כי אותו הדור היו שופטים את שופטיהם ומכניעים אותם בבור תחתיות וז"ש טבעו בארץ שעריה כלומר שערי הב"ד טבעו בארץ והכניעו' עד עפר כי לא היו מניחים להם שידונו דת ודין אבל מונעים אותם בכח הזרוע וטבעו בבור תחתיות ארץ ולכן פקד עליהם ואבד ושבר בריחיה והם הבעלי זרוע והשרים אשר היו לדיינים מכניעם אבד ושבר אותם ואמר הכתוב מלכה ושריה בגוים אין תורה כלומר אילו המלך הזה והשרים האלו היו מולכים בגוים והיו ממלכי א"ה מ"ה שלהם אין תורה כלומר שאינם משועבדים אל דת התורה ועושים כל דבריהם משום הרמנותא דמלכא אפילו שיהיה הפך תורתם ודתם וז"ש בגוים אין תורה אבל כיון שהם מלכים ושרים בישראל ע"כ יש דין תורה אפילו להם וכדקי"ל דבין מלכי ישראל ובין מלכי בית דוד דנין אותם אם לא מפני מעשה שהיה ואל זה כיון מ"ש המשורר ע"ה כי שמה ישבו כסאות למשפט לשפוט כסאות לבית דוד כי אותם הכסאות שישבו למשפט לשפוט את העם היו כסאות גם לבית דוד כלומר לשפוט גם למלכות בית דוד וכאשר נתנו כתף סוררת וטבעו בארץ שעריה כדאמרן אז השי"ת אבד ושבר בריחיה אמר עוד גם נביאיה לא מצאו חזון מיי' וידוייק אמאי לא קאמר לא מצאו נבואה מיי' אבל נקט חזון מטעם אפשר כי לפי דנקטינן כי כל חזון היא נבואה רעה כד"א חזות קשה הוגד לי והעד חזון ישעיהו בן אמוץ והנה נביאי ירושלים אילו היו מנבאים לישראל כאשר היה מנבא ירמיהו הנביא כי היה אומר להם בשם ה' כי רעה תבא אליהם נאם ה' אז אפשר שהיו שבים מדרכם הרעה וינחם ה' על הרעה וכמעשה דנינוה אבל גם נביאיה לעולם ועד היו אומרים כי לא מצאו חזון שהוא רע וקשה מיי' שיאמר להם שום נבואה רעה אבל לעולם היו אומרים בשם ה' כי שלום ואמת יהיה בימיהם ושהעיר לא תנתן ביד הכשדים באופן כי במה שלא מצאו חזון מיי' אבל לעולם היו מתנבאים נבואות טובות זה היה סבה שלא שבו בתשובה ובאה עליהם הצרה הזאת.

ואם נאמר כי מ"ש טבעו בארץ שעריה הכונה על השערים המצויינים בהלכה ובלימוד התורה כי טבעו אותם בארץ כלומר כי הגדולים והעשירים שבהם שהיה ראוי לפרנסם כדי שילמדו ע"ד זבולון ויששכר ולא די שהם לא עשו כן אבל אכלו גם אכול את כספם במסים וארנוניות וכיוצא באופן שהכניעו אותם וטבעו אותם בארץ וע"כ השי"ת אבד ושיבר בריחיה והם העשירים שבה והם וכל אשר להם נאבדו וכן מלכה ושריה הלכו בגוים אשר לא היו יכולים ללמוד תורה ביניהם ולא לקיימה וז"ש בגוים אין תורה וזה מרוב שמדות וגירושין שהיו עושים בהם וגזירות קשות שלא ילמדו התורה לא ללמד ולא לקיימה וזה היה להם חלף עבודתם ומעשיהם כדאמרן אשר הם טבעו בארץ שעריה המצויינין בהלכה והיו סבת ביטול התורה ולכן גם המה בגוים אשר הלכו שמה אין תורה כלומר לא היו מניחים להם ללמוד התורה ולקיימה גם נביאיה שמה בח"ל לא מצאו חזון מה' כי לא היה אפשר לבא להם חזון מה' בגוים אשר גם הנביאים אשר הלכו שמה לא יכלו למצא חזון מה' קרובים דברי בזה לדברי הרב מורי זלה"ה:

ואפשר לומר כי טי"ת טבעו היא טי"ת זעירא לרמוז כי טביעתם בארץ לא לרעתם היתה רק לטובתם כדי שלא ישלוט בהם יד האויב ע"כ טי"ת טבעו זעירא להורות כי דמייא כאילו לא היתה טביעה כיון שלטובתם היה כדאמרן ה"ל כאילו לא טבעו ממש.

ואומרו ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון כו' אפשר שכנגד כל הדברים אשר ספר בקרא דלעיל שאירעו לאבותינו כנגד כל אחד ואחד עשו הזקנים הספד רמז על כל אחד כנגד מה שטבעו בארץ שעריה כנגד זה ג"כ זקני בת ציון ישבו לארץ דומים כאלו טבעו גם הם בארץ וכנגד אבד ושבר בריחיה הבריחים שמשמיעים קול בעת הפתיחה והסגירה הם דמעו בלי השמעת קול לבד וז"ש ידמו זקני בת ציון וכנגד מלכה ושריה אשר היו עטרת ראשם כנגד זה העלו עפר על ראשם וכנגד האחרת אשר אין תורה והתורה חוגרת שק על אשר אפסו סוחריה גם המה חגרו שקים וכנגד האחרת שנפרץ חזון מישראל גם נביאיה לא מצאו חזון מה' ע"כ הורידו לארץ ראשן בתולות ירושלים ורמז על אותם הצדיקים גמורים שמעולם לא טעמו טעם חטא כבתולה הזאת אשר היא בבתוליה ולא טעמה טעם ביאה כן אותם אשר לא טעמו טעם חטא והיה ראוי שתשרה שכינה עליהם כמר"עה עתה הורידו לארץ ראשן על אשר נפרץ חזון מישראל וגם נביאיה לא מצאו חזון מיי':

א"נ אפשר שאמר וצוה לזקני בת ציון אשר הם מנהיגי ישראל שינהגו אבלות וישבו לארץ כאבל אשר הוא יושב על הארץ ודומם וז"ש ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון ואמר שראוי שינהגו האבלות הזה כל ימיהם על אשר הם במעשיהם ובמעלליהם העלו עפר על ראשן הכונה על האויב אשר היה עד עתה עפר תחת כפות רגליהם ועתה הם העלו אותו על ראשם כי על רוב חטאתם גבר האויב כי חגרו שקים והם במעשיהם הרעים עשו להם בגדים צואים ע"ד מ"ש ביהושע הכהן הגדול הסירו הבגדים הצואים מעליו באופן שאלו הם בידיהם חגרו שקים עליהם והם הבגדים הצואים הנעשים מהעבירות ולא זו בלבד עשו אבל כביכול נגעו בכבוד השכינה ומדודה הפרידוה והורידו לארץ ראשן והיא השכינה שהיא ראשן וראש כל ישראל והורידוה לארץ ואומרו בתולות ירושלים אפשר שרמז שהן גרמו בעונותיהן את כל זה בהיות שהיו הולכות נטויות גרון ומשקרות עינים ועל כל זה מן הראוי הוא שישנו לארץ וידמו זקני בת ציון כמנהג האבלים:

והרב מורי זלה"ה כתב ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון כו' אמר המקונן אף אם עברו עליהם צרות רבות ורעות אפ"ה ישבו לארץ וידמו זקני בת ציון ולא יהיה להם פה להשיב ולהתפלל לאל בעד צרתם והסבה כי כבר עשו ולא הועילו כי העלו עפר על ראשם וחגרו שקים והורידו לארץ ראשן בתולות ירושלים ולא שוה להם ולכך ירפו ידיהם ויחרישו לא יענו עוד עכ"ל: