לחם דמעה על איכה א:יז
Lechem Dim'ah on Eikhah 1:17 · לחם דמעה על איכה · free full Hebrew text
Open in the reader →אי נמי יאמר לפי דרך זה פירשה ציון בידיה הם דבריו יתברך שאומר הנביא בשם רוח הקדש פירשה ציון בידיה אין מנחם לה בהיות כי כשהאדם הוא בעצמו גרם רעתו אין מי שינחמנו ואינו מקבל תנחומין ואין דעתו מתקרר עליו באומרו כי בידו הכה את עצמו וז"ש כירשה ציון בידיה כלו' כיון שפירשה ציון את עצמה בידיה והיא בעצמה גרמ' רעת' ע"כ אין מנחם לה ולא היתה מקבל' תנחומין וז"שה כי צוה ה' ליעקב סביביו וא"ל לא תחיה כל נשמה והיה כל הנשאר סביבותיכם והיו לשכים בעיניכם ולצנינים בצדכם וז"ש צוה ה' ליעקב שאם ישאירו מהם יהיו כל יושבי סביביו אשר ישאירו צריו ונוגשיו וכן גלה את אזנם שהיתה ירושלם לנדה ביניהם כלומר שהיו שונאים אותם בקרב לבם וביניהם ובקרב לבם היו שונאים ומואסים את ירושלים כנדה וזה היה ביניהם ובקרבם גם אם בעיני ישראל היו נרנאין כאוהבין להם ועל כל זה הצדיקה עליה את הדין ואמרה צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי וכו'.
אי נמי ביען כי מדרך העולם הוא שהשכנים הם העומדים לעזרה אל היושב אצלם ובבוא על האיש צרה וצוקה הם הבאים לנוד לו ולנחמו כי טוב שכן קרוב ועכ"א שהיתה ציון מצירה ופירשה בידיה שלא די שאין מנחם לה ואין א' משכניה בא לנוד לה ולנחמה ולהצטער בצערה אלא אדרבא צוה ה' על יעקב כי יושבי סביביו הם בעצמם יהיו צריו והיתה ירושלים לנידה ביניהם כלומר עם היותה ביניהם ויושבת אצלם והיה מן הראוי להיות לה מנחמי' אעפ"י כן הם היו צריה.
אי נמי ע"פ ל"ו ע"פ מה שתרגם המתרגם על צוה ה' ליעקב כי צוה להם תורה ומצות ועברו עליהם ועל כן היו סביביו צריו ואם הם חטאו הארץ בעצמה ציון וירושלים מה חטאו כי נצתו כמדבר מבלי איש עובר וז"ש פירשה ציון בידיה ואין מנחם לה על הרעה אשר נגעה בארץ עצמה בציון עצמה וזהו לה דקא' ולא היתה מקבלת תנחומין על רעתה שאם בעבור שצוה ה' ליעקב תורה ומצות ועברו עליהם על כן היו סביביו צריו ירושלים מה חטאה כי נכללה עם ישראל וגם נגעה אליה הרעה והיתה ירושלים לנדה ביניהם.
והרב מורי זלה"ה כתב היו בני שוממים כי גבר וגדל האויב כאשר היצר להם וכמז"ל כל המיצר לישראל נעשה ראש ובראות ציון כי כל המיצר לישראל נעשה ראש גם היא פרשה את עצמה בידיה ורצתה לחבול בה ולחתך ולשבר את עצמה ביריה לראות אולי תכנס גם היא בכלל כל המיצר וכו' ותנוח דעתה מעט מהצרות אשר הקיפוה ואף עכ"ז אין מנחם לה.
או ירצה פרשה מלשון פרישות כפים וכמ"ש במדרש ועד"ז יאמר פרשה ציון את כפיה התפללה והתחננה לפני האל שיסיר חמתו מעליה וכמתנחמת מחטאתיה ועכ"ז אין מנחם לה כי נגזרה גזרה ואין אומר השב וזהו אין מנחם לה. עכ"ל: