לחם דמעה על איכה א:טו

סלה כל אבירי וכו'. בתחלה נתן הוא ית' מלחמה בישראל הם בהם כענין שסיפר ן' גוריון כי הפריצים היו הורגים בישראל והם בקרבם היו הורגים אלו את אלו וזהו בקרבי דקאמר ואחר זה קרא עלי מועד לשבור בחורי דהיינו שבא האויב והרג כל הבחורים הנשארים כי האבירים כבר מתו ובזה נשארו הבתולות בלי שום עזר כי כבר נהרגו כל האנשים והנשים לבדן נשארו וטמאו האויבים הבתולות עד שהיו דם בתוליהן הולך כמו היין היוצא מן הגת וז"ש גת דרך ה' לבתולת בת יהודה וכן תרגם המתרגם.

אי נמי אמר כי בא האויב וסלה ורמס תחת רגליו כל אבירי וכל גבורי עם היות שכינתו בקרבי עדיין ויוכל להר' לי וז"ש ה' בקרבי כי אף גם זאת בהיות ה' בקרבי הרע לי וא"ת איך יעל' על הדעת כי נשאו ראש בעוד שכינתו בקרבך לז"א קרא עלי מועד השי"ת עצמו קראם שיבאו עלי לשבור בחורי כאז"ל שבכל יום היתה בת קול יוצא' בהיכלו של נ"נ להחריב את ירושלים באופן כי אין לומר כי מיד האויב בא עלי שום נזק ורעה אלא מידו ית' היתה זאת לנו וכן ראוי לומר גת דרך ה' לבתולת בת יהודה.

אי נמי קרא אבירי לצדיקים אשר הם האבירים שבעיר ובאים בכח מעשיהם גבורים לעמוד בפרץ ועליהם נאמר אבירי לב הרחוקים מצדקה כי הם רחוקים מלקבל שום טובה מאתו ית' בדרך צדקה כנותן פרוטה לעני אבל באים בכח מעשיהם כי כל טובה שמקבלים מאתו ית' הם ראויים אליה בשכר טורחם ועמלם לא בדרך צדקה וז"ש הרחוקים מצדקה ולכן כאשר רצה השי"ת לינקם מישראל מקודם סילק את הצדיקים ואבירים שבה וזהו שאמר סלה כל אבירי אדני בקרבי ואח"כ כאשר לא נשארו צדיקים בעיר רק הבחורים אשר מאויים וחפצם אחר הבלי העולם עליהם אמר קרא עלי מועד לשבור בחורי כי היה נחשב בעיני הש"י למועד יום שבירת הבחורים לא כן סילוקן של צדיקים שקשה היא לפניו ית' וכן גת דרך ה' לבתולת בת יהודה שעד עתה היתה כבתולה אשר איש לא ידעה ולא שלטה אומה ולשון עליה ועתה באו עליה גוים זדים ארורים ודרכוה כדורך בגת.

והרי"ע ז"ל כתב למה שלוקחי הבתולות הם האנשים הבאים בעיקר הימים הם שני העמידה והם נקראים אבירים או בחורים בעוד שהם בשני הגידול והעליה והנה א"כ כאשר סלה ה' כל האבירים אשר בקרבי וקרא עלי מועד לשבור בחורי והבתולות תתעלפנה כי אין איש לבא עליהן ויצתמקו מאליהן בלי תועלת והרי הוא כאלו גת דרך ה' לבתולת בת יהודה כי הגת אינו רק לכמוש ולצמק הענבים או הזתים עכ"ל.