קונטרס הספקות סג

וה"נ החוב ברור שהרי ח"נ מיהת מגיע לו ממ"נ. ובעניותי לא יכולתי לפרש לשון הרא"ש הלז אלא לפי שיטת ר"ת דסובר דבפ"נ בעינן שיתפוס גוף המזיק: אבל תמהני שבשלהי פ"ק מסיק דלא כר"ת ע"ש ולא מצאתי להמפרשי' שיתעוררו בזה וראיתי בב"ח לח"מ סי' ש"ץ על מ"ש שם הטור ג"כ כלשון אביו הרא"ש כתב וז"ל ומ"ש ואם תפס גוף המזיק היינו משום דתם אינו משלם אלא מגופו והלכך אם תפס דבר אחר אינו גובה וכמו שנתבאר לעיל סי' א' סעיף ו' כו' וכ"כ בסי' שצ"א בדין לחם בסל עכ"ל ונהניתי שמצאתי לי רב שמפרש שדברים אלו לפי שיטת ר"ת אמורין אבל תמהני במ"ש הב"ח וכמו שנתבאר בסי' א' והרי שם הביא הטור דעת אביו במסקנא דמהני ת' בכל דבר. אך בסי' שצ"א באמת משמע כן מדברי הטור דבעינן שיתפוס גוף הבהמה וצ"ע בכל זה

אמנם עם היות שלפי הנחה זו שדברי הרא"ש הללו איתאמרו אליבא דר"ת אין הכרח להאי חילוקא שחילקתי בין תופס עבור חוב לתופס עבור חפץ מ"מ מסתברא לי הכי מטעם שכתבתי

ואכתי איכא לעיונא בחוב דמהני ת' בכל דבר אי רשאי לאתפוסי' לכתחילה בחוב הלואה או לא משום לאו דלא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו וכבר העיר הרב ז"ל בהאי מילת' והעלה לומר דבמקו' דאיכ' פסידא אפשר דאין בו משום איסור דמשכנו שלא ברשותו אבל לא ברירא לי' האי מילתא. ורב אחי מורי נ"י בסי' ד' ובסי' צ"ז כתב להחמיר בדבר

ג והוי יודע שהרב ז"ל בש"ך לח"מ סי' מ"ב ס"ק ט"ז כתב על מ"ש שם בענין שתי לשונות דסתרי שבשטר דאי תפס מטלטלין לא מפקינן מיני' כתב איהו ז"ל אבל קרקע ואפי' פירות קרקע לא מהני תפיסה אפי' טוען התופס ברי מטעם קרקע בחזקת בעלי' עומדת כדלקמן סי' שי"ב סעי' ט"ו ובסי' שי"ז סוף ס"ג ע"כ ובעניותי תמיהא לי האי מילת' דכיון דת' מהני בכל דבר למה ישתני פירות מקרקעי דלא יהני בה תפיס' והרי בקרקע גופה נמי הי' ראוי שתהני תפיס' אלא משום דקרקע אינה נתפסת שאי אפשר לשומטה ומש"ה בעבדים אף דלכל מילי הוקשו לקרקעות אפ"ה לענין ת' שאני ומהני בהו כמו שנתבאר למעלה. וא"כ פירות מקרקעי נמי כיון דנשמטין מדוע לא תהני בהו ת'. והא דמביא ראי' מסי' שי"ב ושי"ז לאו ראי' היא דהתם שאני דכל הספק עיקרו נופל על הקרקע דהתם איירי מענין ספק בשכירו' מקרקע כמו משנים עשר זהובי' לשנה דינר זהב לחדש או שטרא דכתיב בי' שנין סתמא מלוה אומר שלש ולוה אומר שתים דכיון דעיקר הספק נופל על הקרקע ומוקמינן לה בחזקת בעלי' והיא אלימ' טובא ולא מהני נגדה תפיסת השני אפי' ת' שאר מטלטלין וכן משמע להדיא מדברי התו' בשלהי פ' השואל שכתבו שם דלא אזלינן בתר מאן דתפס השתא אלא בדליכא חזקה חזקת קרקע כנגדה ע"ש אלמא דעיקר טעמא הוא משום דהספק על הקרקע נופל וחזקת קרקע אלים טובא. אבל בהאי דסי' מ"ב דאין הספק נופל בקרקע כל דתפס אידך אפילו פירות מקרקע נמי מהני ואין הפרש כלל בין תופס פירות מקרקעי לתופס שאר מטלטלין. ויראה דהש"ך הביאו להאי חילוקא מה שהקשה כאן בסי' מ"ד על הרא"ש דפ"ק דב"מ ולפי מה שאמר בתירוצא דהאי מילתא הגיעו לומר כך אמנם אם שקושיתו זאת באמת חמורה מאוד וכמו שאמר הרב שהרצה אותה לפני כמה גדולים וקולם לא נכנסו באזניו וגם בעניותי מצאתי בתשובת לחם רב שהניחה בצ"ע מ"מ גם בתירוצא דהש"ך לא נתקררה דעתי העני' והקרוב בעיני מ"ש הרב האורו"ת בזה ע"ש מ"מ דבר ברור בעיני דבגוונא דמהני תפיסה מהני גם בפירות מקרקעי זהו מה שמצאה ידי הכהה לדבר בענין ספקא דממונא ואם שגיתי לא במרד ובמעל: השם הטוב יכפר ממעל: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם: