קונטרס ההתפעלות ה

ואחר הדברים והאמת האלה אמרתי המכסה אני מאוהבי נפשי ולבבי אשר עלה בדעתי לפקח בטובתם אשר מוטל עלי מצוה רבה וחובה מטעם הנזכר לעיל.

אף על פי שקשה עלי מאד כי כשל כחי ואינני בשלימות הבריאה כעת מפני חמת המציק מרוב הצרות הקשות ומרות נפש העולות על כולנה כו׳

והוא בהיות שעיקר החששות הנזכר לעיל אינו אלא על הרחוקים שמעולם לא הי׳ באפשרם לנסוע לק׳ לאדי וכאשר ראיתי בעיני ברוב העיירות הרחוקים שעברתי

שלא נוסעים מכל עיר ומנין רק ד׳ או ה׳ אנשים וקרוב לשני או ג׳ מנינים שהם במדריגות העסק בדברי חסידות באמת ובתמים במוח ולב רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף ותכסוף מאד בדברי אלקים חיים.

ונפלאתי עליהם ואמרו שעניים אי אפשר שיעזבו חיות פרנסתם הדחוקה בנסיעה כזאת להוציא הוצאה.

והבינונים גם כן יחוסו על ההוצאה. והעיקר על ביטול הזמן חודש ימים לבטל מעמדם ומצב פרנסתם

ובזה נכללו גם הגבוהים והעשירים הגם שלא יחוסו על ההוצאה כזאת אבל לא ימצאו מנוח במשא ומתן ליבטל מהם ג׳ שבועות מרוב הטרדה גם אם לבבו שלם באמת ותכסוף באמת מאד לדברי אלקים חיים ובקי ומבין בהם

כאשר ראיתי רבים מאד בעוסקים לומדים ויראים וחרידים וצמאים מאד לדברי אלקים חיים רק ההתרשלות ומצד גודל הריחוק גורם להם מניעת הנסיעה כמה שנים עד שיוכל להיות שלא יסע עשר שנים וישכח לגמרי מלבו.

ובאמת לדעתי רק חלק המעשר נוסעים ותשעה חלקים עומדים בביתם ריקם מכל והם האנשים אנשי אמת אשר נגע יראת אלקים בלבם יותר מבנוסעים המתהללים בשמיעת דברי דרושים ודורשים בבואם כו׳

וגם עוד זאת סיבה המרחקת את הלב ברובם ככולם אשר לחלק יצאו ליסע אגודות רק שנים או ג׳ ולא יעשו ביניהם לנסוע המנין בבת אחת כי מסיבת ההתחלקות הנזכר לעיל יבוא לכלל פירוד הלבבות כי מתנשא על זולתו כו׳ ודי בזה כו׳.

ועוד הוא עיקר כי האמת היסוד לדברי חסידות לקבוע בנפשם באמת לאמיתו כל הימים הוא רבוי העסק בעיון ודבור בפה לחזור הדבר עד מאה פעמים עם חבירו דוקא ואיש את רעהו יחזיק לבו בחזרתם יחד דברי חסידות כל הימים.

ובזאת דוקא נעשה אחדות גמור והתעוררות חיזוק בכללות המנין שלא תשכח ותעזב מהם מפני טרדות הפרנסה ומניעות שונות כו׳

אך רק אם כאיש אחד חבור ולא יתנשא על הדורש כו׳

ולא ינתקו עצמן מדברי חסידות שנים ושלשה ולהבדיל את עצמו מכל אנשי שלומינו

אשר זאת הרעה גורמת כמה פירודים בין אנשי שלומינו כידוע לי נאמנה ואין רצוני להאריך בזה

רק לענין המכוון שישימו עדות בנפשם לעשות חיזוק גדול והוא אשר יסכימו בהחלט בנסיעות רוב המנין כאחד בכדי שידברו דברי אלקים חיים ויחזרו עליהם זה עם זה בצוותא חדא. ואיש את רעהו יחזקו ובזה יהיה אחדות גמור כל הימים

ויחזיקו לה עוררות תמיד לקבוע זמן פנוי השוה לכל נפש כו׳ ולחכמים ונבונים כמותם אין צריך להאריך בזה איך שיתנו עצות להציל נפשות שלא יתמוטטו חס ושלום ודי למבין.

ואשר ראיתי לטובת אנשי שלומינו הרחוקים לקבל על עצמי יותר מכפי כחי

הוא הדבר שיראו הרחוקים לקבוע מקום ועיר מיוחדת שיהיה קרובים עליהם כל הסביבים שלהם ויקבעו גם כן זמן פנוי להם בכל שנה ושנה

ויודיעוני על ידי השלוחא דרבנן המוסר כתב זה ואני מקבל על עצמי לנסוע לעיר הזאת ולישב שמה חודש ימים למלאות כל משאלותם בדברי חסידות

ולעסוק בתורה עמהם בכל יכולתי עד מקום שידי מגעת וכחי סובל הגם שיכבד עלי העבודה הזאת מאד. אך לחמלתי מאד עליהם ההכרח לא יגונה

וככה יקבעו אנשי שלומינו הרחוקים בכל המדינה אך שידעו כל הסביבה זמנה ומקומה ושעתה בכדי שלא יבלבלו זה את זה מזמן לזמן כאשר יפרש שלוחנו מוסר כתב זה.

לכן מסרתי לידו הכל שיודיעום במכתב ואם יודיעו לכללות אנשי שלומינו מן הג׳ או ד׳ מקומות שיקבעו במדינה במועדם ובזמנם ואז כל אחד מהרחוקים שבמדינה על מקומו ושעתו יבוא בשלום נפשו לבלתי ידח ויתרחק לגמרי חס ושלום ודי למבין.

ושרש דבר העצה הזאת לקחתי ממקור ושרש חיי נפשנו אאמו״ר ז״ל נ״ע

בהיות סמוך לזמן הסתלקותו שנגמר בהחלט אצלו למלאות החסרון והפגם של אנשי שלומינו הרחוקים לישב בג׳ או ד׳ מקומות סמוך אליהם מטעם הנזכר לעיל ולעסוק עמהם בתורת ה׳ ובמצותיו כאשר כתבתי במכתב הנזכר לעיל על דרך רמז וקיצור.

ומוסר כתב זה יפרש באר היטב כו׳

ועל תשובתם הרמה אני מצפה בכל הענינים שהודעתי מנקודת לבבי הנאמן אליהם מאז מעולם וכו׳.

דברי המדבר בצדקה צדקת ה׳ וחסד על כל איש מגדול ועד קטן אמן סלה

דובער באאמו״ר הגאון האלקי מרנא ורבנא שניאור זלמן ז״ל נ״ע