קונטרס ההתפעלות מא

והכת החמישי מאותן שמאיר בנפשם מבחינת יחידה

שהוא בחינת העונג והרצון הפשוט העצמי שלמעלה מן הכוונה והטעם שבמוחו כו׳

כנזכר לעיל במדריגה החמישית דנפש הטבעית ומלובש בזה התפעלות עצמיות דיחידה שבנפש האלקית,

על דרך שאמר רשב״י ביה אחידא כו׳, ועל זה נאמר ואתם הדבקים ממילא כו׳ כנזכר לעיל באריכות.

הנה הגם שמדריגה זו לא שכיח גם באחד מעיר כו׳. רק אפשר מצד הארה דיחידה בהעלם בניצוץ בכל אחד מישראל כנזכר לעיל, שיוכל לבוא לפרקים גם בגילוי קצת בשעה שמתפעל בעונג הנזכר לעיל (הנקרא קוועל שבמוח)

שיבוא לכלל עונג הפשוט העצמי שלמעלה מן הטעם לגמרי,

רק שלא יהיה נקבע בנפשו, כי אם במעט רגע ומיד מסתלק מצד העדר הכלי לזה מפני חומר הגוף כו׳.

ויש בזה רבים מאד המטעים את עצמן ונדמה להם בקל שמתענגים בעונג זה הפשוט כו׳

ואין צורך לדבר בהם כלל, כי דמיונות שוא הוא לגמרי הבאה מרתיחות הדמים וקלקול עצמי בכלי המוח הנקרא שקר עצמי (בלשון אידייש איין גינארטער מענש בטבע דוקא), שאין לזה תיקון לעולם כידוע.

ומסתעף מזה שקר ודמיון שוא כל כך עד שנדמה לו שנסתלקה נפשו (הנקרא אויס גיין) ולא יוכל לעמוד בגופו כו׳. וגם יראה חזיונות מבוהלות ונוראות כו׳ ובשוטים כאלה אין צריך לדבר.

ואמנם דבר השכיח בזה גם במביני מדע שאינם מטעים את עצמם,

הוא בא מצד תערובות התפעלות הלב בזה כאשר יתפעל בנקודת לבו שלמעלה מהטעם כו׳ ויתערב בבחינת עונג דיחידה המאיר במקצת כנזכר לעיל,

הנה אז ידמה לו אמיתית בהתפעלות העונג הזה הפשוט כו׳.

וסימנו שבא במורגש בלב בשר וידמה לו שזהו מה שכתוב כלה שארי ולבבי כו׳.

אך יש בזה תערובות טעות גדול מאד,

והוא להיות שלב בשר הזה מעורב טוב ורע מבחינת נוגה, ואיך אפשר שיהיה כלי מוכן לעונג האלהי הזה העצמי, אם לא שנזדכך מחומריותו היטיב, וזה אינו בנמצא כלל, אם כן וודאי אין זה אמת גמור רק מעורב בטעות (הנקרא גינארט).

אמנם הנה מצד אחר יוכל להיות שיהיה אמת לתכליתו ממש,

והוא להיות ידוע שיש התפעלות בלב בשר גם כן מצד נקודת הלב שנקרא בחינת בהמה שלמטה מן הדעת ששרשה למעלה מן הדעת כו׳ וכמו שכתוב ואני בהמות הייתי עמך כו׳.

והגם שמביני מדע מואסים בזה טח עיניהם מראות שיש בזה שורש העונג העצמי הנזכר לעיל בלי תערובות כלל וכלל,

והוא להיות שזהו בא מצד בחינת התמימות האמיתית שבלב, וכמו שכתוב והיה תמים,

ותמימות זו היינו בבחינת יחידה דוקא שמאיר בלב בנקודה הפנימית.

ואמיתית הסימן ועיקר התנאי בזה, הוא דוקא כאשר עושה התפעלות לב בשר גם כן בבחינת התמימות דוקא בלי הרגש עצמו בזה כלל וכלל.

כמו על דרך דוגמא איש המעונה בעינוי קשה שיצעק לבו צעקה פתאומית בלב בשר מנקודת פנימית נפשו ולבו שהוא עד הנפש ממש כו׳. שבוודאי אין בזה שום תערובות כלל רק אמיתת הדבר כמו שהוא בעצם ההיולי ממש כו׳.

וכן להיפוך בעונג נפלא ביותר

כמו שיבשרוהו בהצלת נפשו מסכנת מות ממש וכהאי גוונא שיחיה חיות לבו הבשרי ממש ממקורו העצמי, וכמו ותחי רוח יעקב מבשורת יוסף האהוב כנפשו וכהאי גוונא.

וכך יוכל להיות בבעל תשבוה האמיתי שיצעק במר נפשו ביותר מתוך לבו הבשרי עד שנוגע לבחינת יחידה כו׳.

כמו רבי אלעזר בן דורדיא שיצאה נשמתו בבכיה

ולהפך בהתענג על ה׳ בעונג נפלא ביותר.

הרי חיות עונג בשרי זה מגיע לבחינת עונג העצמית שביחידה כו׳,

והוא התפעלות לב בשר שלמטה מן הדעת גם כן כמו שכתוב ואני בהמות כו׳

כאשר הוא בבחינת התמימות דוקא שאז הוא בלי הרגש עצמו כלל וכלל

ואז לא יחשיך לו חומר גופו בזה

כידוע ברור בתמימים אמיתית הנאמנים בלב ונפש עד כלותם ממש מבלי ידעו וירגישו בעצמם שום דבר מה כו׳.

וזה המין שכיח בפשוטים יותר מבמבינים וחכמים

רק שחלוקים במדריגות שונות באמיתת הדבר,

ומשכיל על דבר זה ימצא הכל ברור כשמש כו׳ ודי למבין.