קונטרס ההתפעלות לז

והכת הד׳ מאותן האנשים אנשי לבב שמחוש השמיעה הנזכר לעיל הנקרא אוזן שומעת

נכנס ללב ומתפעל ולא האוזן לבד שומעת כו׳.

ויש בזה מינים שונים מאד

יש אשר מיד שמתפעל בלבו תקצר חוש השמיעה ששומע בהרחבה (או בהתבוננותו או בראותו בכתבים וספרים הקדושים) ולא יעמיק לתכלית אורך ורוחב ועומק המכוון,

ויעמיד הכל על אחת בקיצור הנאות לו שאותו דבר נתקבל אצלו

וזהו החולי רעה שיאבד את הכל כי לא נשאר אצלו מאומה,

ולא די שמאבד את העיקר אלא שיצא שכרו בהפסדו שיפסיד גם מה שנשאר אצלו

כי לא יתקיים כלל להיות שאין לו לב חיות כלל בלא מוחין כידוע.

ונשאר בלב בלא מוח,

על כן וודאי כל אשר חפץ באמת בקרבת אלהים בנפשו יראה שלא יעשה יש ודבר מהתפעלות לבו ולא ירגישנו כלל,

אדרבה התפעלות זו תוסיף תת כחה בכח בינתו להרחיב ולהעמיק לתכליתו יותר

ולא יטעה הטועה לאסור ולפסול התפעלות זו חס ושלום

רק שיראה שלא תקצר לו העומק והאריכות,

והוא הנקרא שהלב נמשך אחר המוח (בלשון אידייש דיא הארץ איז אין מוח)

כאדם שמתפעל בלבו במשא ומתן טוב וכהאי גוונא שלבו עולה במוחו ואינו מרגיש אותה

אדרבה תוסיף תת כחה להרחיב ולהעמיק כו׳

(ועדיין אין זה בחינת הכוונה שבמוח עצמו הנזכר לעיל רק שהתפעלות הלב נכלל ומתאחד במוח),

אך הנה זה דוקא באותן שהתפעלות לבם נמהר מאד אחר ההתבוננות או השמיעה דבר שהוטב בעיניו כו׳

(עד שיוכל להיות שההתפעלות תגבר על ההתבוננות ולא ידע ממה נתפעל כידוע),

ובהם בנקל יותר להביא התפעלות הלב אל המוח לגמרי כנזכר לעיל,

אבל יש במין זה להיפוך,

דגם בשעה שמתפעלים במוח מתעכב אצלם זמן מה ולא יומשך ההתפעלות בלב עדיין עד אשר יביאו ללב בהדרגה וישוב נכון כידוע,

ובהם נעשה קצת הבדלה בין המוח והלב שאינם שוכנים כאחד,

כי בהגיע ההתפעלות ללב אז תנוח ההתפעלות המוח כמעט לגמרי

ואין זה רק התפעלות הלב רק שנולד מצד השכל (והוא הנקרא בכן כו׳),

ובהתפעלות המוח אין שם התפעלות הלב

על כן ימצא גם כן שיהי התפעלות הלב יותר מבמוח, או להיפוך שהתפעלות המוח יותר מהתפעלות הלב

(אך זהו המעלה שידע ממה נתפעל רק שהוא הקיצור כו׳, מה שאין כן בנמהרי לב הנזכר לעיל שיוכל להיות שבלב מתפעל ברשפי אש יותר עד שלא ידע ממה כו׳),

ויהיה איך שיהיה הכל הוא בחינת גילוי התפעלות ביותר שהוא התפעלות הלב רק שבזה אינו מרגיש בעצמו כל כך מפני שעולה למוח ובזה מורגש בעצמו יותר.

אמנם הנה לא ראי זה כו׳.

דהנה באמת העצה לקיים נצחיות של דחילו ורחימו טבעיים הנולד מצד השכל בדרך בכן הנזכר לעיל.

היינו דוקא כאשר הוא בא בבחינת פנימיות ועומק הלב והוא בתשוקה ואהבה אמיתית מקרב הלב בהמשכה רבה, או התפעלות תשוקה ברשפי אש יתירה,

וכן להיפוך בעוצם מרירות הלב על היפוך המנגדו,

מה שאין כן כאשר ההתפעלות הוא דרך מעבר בעלמא (בלשון אידייש זייער פון אויבין זייער גינארט כו׳)

אז כמעט רגע חולפת ועוברת ההתפעלות לגמרי,

וזהו בדוק ומנוסה כידוע למבקשי עצות על זה כו׳ ודי למבין.