קונטרס ההתפעלות ג

ועתה אהוביי על מי האשמה הזאת להדיח רבים מהתעוררות בלב להוי׳ אחד אם בתשובה בבחינת מרירות ומכל שכן בהתפעלות אלקות שבלב מצד איזה התבוננות יהיה איך שיהיה לפום שיעוריה דיליה כו׳

הלא על ראשי עם שבמנין הבקיאים יותר בדברי חסידות כמחשבתם לאסור ההתפעלות מכל וכל כו׳

ועל זה יהיה דוה לב אאמו״ר ז״ל נ״ע כל ימי חייו כי רבים חללים הפילה ועצומים מאד כל הרוגיה שנפלו מאד וירדו למטה מטה עד שאומרים נואש לנפשם לגמרי כו׳ ודי למבין.

ולזאת אהוביי אחיי וריעיי כל החרדים לדברי אמת האלה יתנו נא אל לבם לשוב מדרכם הרעה הנוטה ומטה לאדם לדרכי הנפילה מעט מעט כי בחושך יתהלכו כי נטו מדרכי האמת חס ושלום.

חי ה׳ וחי נפשי כי כל יודעי ומכירי מנעורי אשר כמו טבע הוטבע בנפשם כל עניני דברי חסידות והורגלתי בהם ביותר ואני בקי באנשי שלומינו בכל פרטי דרכיהם

מימי ומנעורי לא זזה דבור של חיבה בין אהוביי ורעיי אשר כנפשי מכל עיר ומנין הנראה או נשמע להם מפי עצמי דבר הרע הזה המקלקל ומפסיד את הכל

אדרבה כל מגמת לבבי הי׳ שיהי׳ נקבעים דברי אלקים חיים בהתפעלות הלב דוקא שזהו עיקר בחינת גלוי אלקות בכנסת ישראל.

וזהו יסוד ושרש המביא תכלית השלימות שיהיה בימות המשיח במהרה בימינו

כידוע ליודעי נאמנה כי רחמנא לבא דוקא בעי וכל הלבבות דורש ה׳ כו׳ וכמו שכתוב בכל לבי דרשתיך כו׳ כלה שארי ולבבי כו׳

רק סיבות הטעות הזה בא לחסרי הדעת והשוטים בדברי חסידות

ומפני מיעוט הידיעה אשר מפי השמועה חד מחבריה נודע להם הכלל שההתפעלות גשמית המורגשת בלב הוא מדרכי חסידות הישנים אשר אסרוהו לגמרי פיגול הוא לא ירצה כו׳

ובאמת מה מאד טעו וטח עיניהם מראות עיקר ההפרש הגדול כמו מחושך לאור

אשר באמת התפעלות המורגשת בלב בצעקה גשמית בלי כוונה כלל וכלל רק להרים קול על זה נאמר נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה

כי לבו בל עמו כלל בצעקה הזאת

ולא על זה נאמר צעק לבם אל ה׳ כו׳ ויצעקו כו׳ ולא לה׳ הוא צועק רק להשמיע קולו או לדחות מחשבה זרה כו׳ וכהאי גוונא

וגם אם מחמת כי יחם לבבו יבוא לכלל התפעלות ממש בלב אין זה לה׳ רק בחינת התגלות לבו לבד כו׳

וכאשר יודה על האמת כל איש המורגל בזה כו׳ אך איך עשו לאור חושך לומר שההתפעלות אלקות שבלב שהוא הצעקה אל ה׳ כמו שכתוב ויצעקו אל ה׳ דהיינו אם הוא מחמת שמתבונן בה׳ אחד איך שנפשו רחוקה בתכלית מיד יתמרמר לבו בקרבו בתשובה ובכיה עד שצעק בצעקה פתאומית בלי כוונה לצעוק שזהו אמיתת התשובה בכל לב מעומקא דלבא דווקא וכמו שכתוב ממעמקים קראתיך הוי׳ מעומקא דליבא

וזהו עיקר ויסוד התשובה והתפלה שנקרא שפיכת הנפש כידוע וכו׳

או אם מחמת שמתבונן גם מעט התבוננות בסובב וממלא כו׳

מיד יתפעל לבו באהבה מורגשת בלב בשר לחשוק ולהתדבק בה׳ אחד בבחינת חדוה ושמחה וכהאי גוונא

הרי זה עיקר המצוה באהבה אלקות והוא הנקרא אור גלוי אלקות בלב כנסת ישראל אשר זהו באמת עיקר התכלית כמו שכתוב והשבות אל לבבך כו׳ (בלשון אידייש דיא הארץ דער הערט זייער טיף(

רצוני לומר בהתפעלות המוח וכידוע לכל מתחיל בדברי חסידות הדורש ומבקש קרבת אלקים וחפץ בכל לבו כו׳

ואם כן איך ישימו אור לחושך והמירו טוב ברע כו׳

ואדרבה כל שההתפעלות הזאת ביותר מורגש בצעקה גשמית הנה ודאי זהו מצד אמיתת הקליטה והקבלה של אור האלקות בלבו היטב עד שצעק.

וזהו הנקרא דחילו ורחימו שכליים שבמוח ולב ודחילו ורחימו טבעיים

והוא מה שכתוב אני בער כו׳ בהמות הייתי עמך למטה מן הדעת ועם כל זה הייתי עמך בדביקות נפלאה לה׳ דוקא ולא כמו התפעלות חמימות הלב שלא לה׳ כלל ודי למבין.

ובודאי יש בזה הרבה אופנים חלוקים שונים מאד וידועים לכל טועמי טעם ברבוי העסק בדברי חסידות

ולזאת באמת מצוה רבה וחובה עלי היה מזמן רב לעסוק ולטרוד ולדבר על לב כל אחד לפום שיעורא דיליה ביחידות דוקא

להאיר עינים בטוב בכל דרכי החסידות ולהוכיח לכל אחד כפי ערך הפחיתות וטעות כנזכר לעיל

וגם מאשר ימצאו כמה וכמה המבינים ויודעים הכל כל דבר על בוריו אבל מקילים לעצמן מאד מצד בחינת הקלות ופריקת עול ממש אשר אינו חושש לנפשו כל כך להתייגע בדברי חסידות

ואינו רק מוציא הרבים ידי חובתן בשמיעה לחוד ולהתפאר להתגדל וכהאי גוונא אשר לא ניתן לכתוב על פני השדה.

וגם יש יראים ושלימים אבל מטרדת הפרנסה וגם כמה חסרונות ומדות רעות ומגונות שבנפשו המונעים ומבדילים הטוב

כי מנעורי הורגלתי לעיין בעינא פקיחא על זה על עצמי וידעתי מאד כל נגעי אנשי שלומינו וכל מכאוביהם כו׳ ולכוון לכל אחד לנקודת נפשו לכל חד וחד מקטן שבקטנים ועד גדול כו׳

וזאת היתה דבר של חובה ומצוה עלי לדבר על כל אחד ביחידות שבזה היה חיי נפשו בדרך האמת והישר לפי דרכו וערכו יותר ממאה דרושים ששומע ולא עלה בידי אפילו אחד כו׳

וזהו גם בגדולי הדעת ועובדים ועוסקים בדברי חסידות ומכל שכן בקטני הדעת ופורקי עול אם באונס או ברצון ומזיד וכו׳