כתב יד רש"י על מנחות צד.

חיים ושחוטין - [מפרש בפ' כל] המנחות באות מצה:

בדבר שיש בו רוח חיים - כגון קרבן בהמה:

בדבר שאין בו רוח חיים - כגון לחמי תודה ונסכים:

גמ' כל בעלי קרבן לסמיכה - כל החוברין סומכין:

נתמעטה בחוברין - [שאחד] מניף כדמפרש משום דלא אפשר [משום] דהויא חציצה בין יד של זה לקרבן ואי קשיא הא אמרינן כהן מניח ידו תחת יד בעלים ומניף והוי ידו חציצה לא אקפיד משום דעיקר תנופה בבעלים כדכתיב על כפי הנזיר:

בזמן שכה"ג רוצה להקטיר - הקרבן דברשותו הוא דאמר במס' יומא כיצד מקריב חלק בראש אומר עולה זו אני מקריב:

והעלהו - מסעייהו לעלות:

והושיט הראש והרגל דהן קרבין ראשון בתמיד כדאמרינן במס' יומא:

וסומך עליהן - כה"ג וזורקן על המערכה:

הושיט השני - די"ג כהנים [היו עסוקין] בתמיד:

שתי הידים - קרבין אחר הראש והרגל והשני מושיט לראשון דרך כבוד הוא בכך שיהא אחד מושיט מכולם ונותן לו ומדקתני והושיט לו הראשון וסומך עליהם אלמא יש סמיכה בשחוטין: הא לאו סמיכה גמורה היא אלא משום יקרא דכה"ג שתהא הקטרתו מעולה משאר הקטרת: (ע"כ מכ"י רבינו בצלאל אשכנזי ז"ל).