עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › כתב יד רש"י על מנחות

כתב יד רש"י על מנחות עח:

Ktav Yad Rashi on Menachos 78b (Ktav Yad Rashi on Menachot 78b) · כתב יד רש"י על מנחות · free full Hebrew text

A commentary on מנחות עח: (Menachos 78b).

Open in the reader →

מתני' בפנים - בעזרה:

עד שלא קרמו בתנור - לאו לחם נינהו אלא עיסה מיקרא:

גמ' חוץ לחומת בית פאגי - חוץ לחומת החיצונה בירושלים:

לא בעי על בסמוך - אע"ג דכתיב והקריב על זבח התודה חלות לא דרשינן על בסמוך שיהיה הלחם אצל התודה בשעת זביחה ואיסור יוצא ליכא שהרי תודה ולחמה נאכלין בכל העיר:

אף התמיד - של בין הערבים של ערב פסח ובמס' פסחים מפרש טעמא באלו דברים:

עד שיהא - חמץ:

לשוחט או לזורק - הכהן הזורק:

ועד שיהא - חמץ:

עמו בעזרה - דדרשינן על בסמוך:

אלא אם [כן] קרמו כו' - דחלות בעי וההיא שעתא לא מקרי חלות:

שאם שחטן שלא לשמן כו' - דהכי משמע זבח תודת שלמיו יקריב חלות קרבנו על זבח שנזבח לשם תודה:

יוצאין במצה - בפסח היכא שאינה אפויה יפה:

ואין חוטין נמשכין - ממנה שאפויה קצת:

שפורסה - ששוברה:

כמאן דפריסא דמיא - דכיון דאינה אפויה יפה נפרסה מעצמה:

קדשו - לה ארבעים מתוך שמונים וכולן שמונים יאכלו בקדושה ליום ולילה דהא לא ידיעי הי ארבעים קדשי:

לא קדשו - דהא לא אפשר דיקדשי שמונים דלא בעי אלא ארבעים ולא יצא ידי נדרו דלא תפסו בה קדושה:

חזקי' סבר - דאמר שמונים לאחריות איכוין שאם יאבדו הארבעים ישתיירו הארבעים הלכך לא היה דעתיה אלא על ארבעים וקדשי:

לקרבן גדול - לשמונים והא לא אפשר הילכך לא תפסי בהו קדושה כלל ולא יצא ידי נדרו:

בכלי שרת מקדשין שלא מדעת קא מיפלני - ודכ"ע לקרבן גדול איכוין:

חזקי' סבר מקדשין - את הראוי להם שלא מדעת האיש:

ורבי יוחנן סבר - סכין שמקדש סתם החלות בשחיטת התודה אין מקדש אלא מדעת האיש ואפי' מה שראוי להם ודעת האיש על שמונים הלכך לא קדשי:

וחזקי' סבר - סכין מקדש כשאר כלי שרת שלא מדעת:

אלימא מכלי שרת - דהא אין לו תוך ומקדשי הלכך אלימא נמי להאי מילתא שמתקדש שלא מדעת:

מתני' שחטה - על מנת לאכלה חוץ לזמנה קדש הלחם ונפגל:

על מנת לאכלה חוץ למקומה קדש הלחם - ונפסל דפסולו בקדש הוא וקיימא לן בזבחים כל שפסולו בקודש הקודש מקבלו בפרק המזבח מקדש:

שחטה ונמצאת טריפה לא קדש הלחם - דפסולו קודם שחיטה הוא:

שחטה ונמצאת בעלת מום ר' אליעזר אומר קדשי - מוקמינן לה בגמ' בדוקין שבעין ואליבא דר"ע דאמר אם עלו לא ירדו בפרק המזבח מקדש:

שלא לשמה לא קדש - מפרש בגמ' זבח תודה מלמד שאם שחטה שלא לשמה לא קדש הלחם:

גמ' כל שפיסולו קודם שחיטה [כו' שחטה] - על מנת לאכלה חון לזמנה או חוץ למקומה. לא הוי פיסולו קודם שחיטה:

טריפה - הוי פיסולו קודם שחיטה: