כתב יד רש"י על מנחות עז:

מתני' נוטל אחד - הכהן נוטל אחד מעשרה תרומה:

שיהיו כל הקרבנות - כל המינין יהיו שוין עשר חלות:

שלא יטול - תרומה:

מקרבן על חבירו - שאם היה ממין זה חמשה וממין זה חמשה עשר לא מפריש מזה על זה:

גמ' מן המחובר - שיהיה כולן בכלי אחד תרומה:

איני יודע מכמה - חלות הוא נוטל אחד:

ונאמר בתרומת מעשר תרומה - והרמותם ממנו תרומת ה' לכהן ובלוים כתיב האי קרא במעשר מן המעשר: בכורים יש אחריה תרומה דלאחר שהביא בכורים כשהוא קוצר תבואתו מפריש תרומה ומעשרות:

[במקום קדוש] - לחמי תודה ובכורים אין נאכליץ אלא בירושלים דכתיב לא תוכל לאכול בשעריך ונדבותיך ותרומת ידך:

שאין ת"ל תביאו - דהא לעיל מיניה כתיב והקרבתם מנחה חדשה והוי מצי למכתב ממושבותיכם לחם תנופה:

שכל הבאות שאתה מביא - הדומות [לזה] שבאין חמץ:

יהיו כזה - עשרון לחלה:

אי - דרוש להך גיסא מה בשתי הלחם שתי עשרונות ותו לא אף כאן בחמץ שבתודה שני עשרונים לעשר חלות:

ת"ל בשתי הלחם תהיינה - ולקמן מפרש מאי תלמודא ומפרש דמריבוי דשני יודין דריש חד יו"ד דתהיינה אתביאו לחם דאוקימנא בלחמי תודה קאי דאי אשתי הלחם לא מצי למכתב יוד דהא שתים שני עשרונים כתיבי:

ת"ל על חלות (מצות) לחם חמץ - ולעיל מיניה כתיב והקריב על זבח התודה חלות מצות וסמיך ליה על חלות לחם חמץ:

אם על תודה - דשלשה מינין כתיבי בקרא:

מאי מחובר איכא - דס"ד דקא פריך דתחלה היה מנתח בשר ואח"כ האימורים:

מתרומת מדין - נפש אחת מחמש מאות:

תרומת חלה - דקיי"ל אחד מכ"ד:

(בכורים) [תרומת חלה] - לא כתיב בהו ממנו אבל לחמי תודה ותרומת מעשר כתיב בהו ממנו:

חייבין עליהן מיתה - במזיד וקרן וחומש בשוגג זר האוכלה:

כתרומת מעשר דמי - דתרומה מעליא היא וחייב:

או דלמא - מיעט רחמנא גבי תרומת תבואה ומתו בו כי יחללוהו בו חייב מיתה ולא בתרומה אחרת:

וחמישיתו - ואת אשר חטא מן הקדש ישלם וחמישיתו יוסיף עליו חמישיתו דהאי ולא חמישיתו דאחרינא: