כתב יד רש"י על מנחות עו.

מתני' שיפה - שמשפשף החיטין בין ידיו שתהא נוחה קליפה להשיר או הבצק כדי שיהא נאה:

בעיטה - בועט בעובי אגרוף כדרך הגבלים או בעובי פס ידו הסמוך לזרוע. לישנא אחרינא בעיטה ברגל:

גמ' שף אחת בועט שתים שף שתים ובועט שלש - הכי עביד כסדרן דאיכא לשלש שיפות חמש בעיטות נמצא ת"ק בעיטות לשלש מאות שיפות כדקתני מתני':

אמטויי ואתויי חד - שיפה דמתני' היכי חשיב דרך השף להוליך [ולהביא] ידו ולהכי חשיב להולכה והבאה חד:

מתני' כל המנחות באות עשר עשר - חלות ומנחת סולת נמי אע"ג דקודם אפייה נקמצת אפילו הכי עשר חלות קא עבדי ליה בנזיר כתיב (לחם) וסל מצות חלות מצות:

גמ' חוקה חוקה - חק עולם לה' כליל תקטר כי קדש קדשים הוא לו מאשי ה' חק עולם:

גמר - שאר מנחות:

מלחמי תודה - דבאות עשר עשר דהם פשיטא לן בפ' התודה:

שנתנדב - שתיהן נדבה אבל לחם הפנים חובה:

ואין דוחין [שבת] - דלאו קרבן צבור הוא:

אי סבירא ליה כו' - בניחותא:

לחמי תודה בהדיא כתיב בהו - עשר דכתיב והקריב ממנו אחת מכל קרבן תרומה ואמרי' בפ' התודה נאמר כאן תרומה ונאמר בתרומת מעשר תרומה מה להלן אחד מעשרה אף כאן אחד מעשרה:

לרבות שלמי נזיר - (למין) [למידת] לחמי תודה לעשרת קבין ירושלמית ולחצי לוג שמן ושיהיו באות עשר:

שאפאן ארבע חלות - אחד ממצה ואחד מחמץ ואחד מרקיקין ואחד מרבוכה דארבע למינין יש בהן:

והא בעי אפרושי תרומה - כדכתיב בהן תרומה שנוטל אחד מכל מין ונאכלת לכהנים כדכתיב לכהן הזורק את הדם לו יהיה והתשעה נאכל לבעלים:

אחד אמר רחמנא - והקריב ממנו אחד מכל קרבן ואחד שלם משמע שלא יטול פרוס:

שריבה במדת החלות - שעשה י"א חלות או י"ב חלות: