כתב יד רש"י על מנחות עד.

לכהן כמנחה - דמה שתלוי לעשות בכהן במנחת חוטא של ישראל כלומר דנקמצת:

ולא לאשים - כמנחת חוטא דהך ודאי [לא נאכל]:

קרבנותיו - שהוא מחוייב:

בכל עת - ואפילו במשמרה שאינו שלו:

ובא בכל אות נפשו - וכי יבא הלוי וגו' ובכ"ד מקומות נקראו [כהנים] לוים:

בחטאה בשגגה - דמדכתיב על הנפש השוגגת למה לי בחטאה בשגגה אלא הכי קאמר אפי' חטא נפשו של [כהן] יכפר על נפשו:

בשוגג - חטאת דאתיא על השוגג:

אבל - חטאת דאתיא על מזיד כגון מנחת חוטא דכתיב [אשמיעת קול] ואמרי' בכריתות ארבעה מביאין על הזדון כשגגה אשמיעת הקול מדלא כתיב ונעלם:

אימא לא - לכפר הוא [בעצמו]:

אי דלמעלה - הצבור על גבי המזבח כלומר שמקריב השירים על גבי מזבח היינו אבוה:

אי דלמטה - על שפך הדשן [בעזרה]:

יש לך דבר שקרב לאיבוד - שיפרישו לכתחילה לכך:

תני אבוה דרבי אבין - לתרוצי טעמא דראב"ש דודאי לאיבוד קרב:

לאכילה הקשתיו - מנחת כהן לחביתין שלא תאכל ולא לדבר אחר שיהא [השירים] מתקרבין אלא ודאי מתפזרין:

מאי קאמר - הא בהאי קרא גופיה כתיב כליל תהי':

לא תאכל - מהדר אמנחת חובתו של כהן כלומר לא תאכל וכליל נמי הוי ואי כולה קרא בחדא מנחה משתעי ליכתב כליל תהיה ואנא ידענא דלא תאכל:

סכינא חריפא מפסקא קראי - גואי כלומר דדריש סיפא דקרא לרישא:

ואיפוך אנא - דחובתו כליל ולא נדבתו:

מסתברא נדבתו הוי ליה לרבויי - להיות כליל כחביתין:

שכן תדירה - שיכול להתנדב בכל יום כחביתין שבאין בכל יום:

[בסים ריחיה - כאשר כתוב בפי' שבדפוס]:

שכן עשרון - חביתין וחוטא אין יכול להביא אלא עשרון אחד אבל נדבה יכול להתנדב עד ס' עשרונים בכלי אחד:

ורבנן - דפליגי עליה דר"ש ואמרי דמנחת כהנים אינה נקמצת האי קרא מאי דרשי ביה:

עליונה - חביתין כתיב בהו כליל תקטר ועל אכילתה אינו עובר בלאו:

תחתונה - שאר מנחת כהנים למטה בלא תאכל וכליל לא הוי:

מנין ליתן כו' - שיהיו שניהם כליל ולא תעשה על אכילה:

כליל - תקטר:

כליל - תהיה:

מו האימורים - כליות ויותרת הכבד:

לאו דזרות - וכל זר לא יאכל קדש: