כתב יד רש"י על מנחות עג.

לכל בני אהרן - משמע כולם יאכלו ממנה:

שלא קמו - מנחות תחת זבחים בדלות דמי שנתחייב עולה או חטאת אין מביא תחתיה מנחה אבל מביא תחתיה תורים:

מנחות - קמו תחת עופות דכתיב בויקרא ואם לא תשיג ידו לשתי תורים:

לכל בני אהרן תהיה - אכולה קרא קאי:

ת"ל על מחבת - מרבויא דקרא דהא ממילא ידענא דמחבת כשאר מנחות ואם אינו ענין לה תנהו לזבחים ועופות:

יכול לא יחלקו בקדשי קדשים - כגון חטאת כנגד חטאת ואשם כנגד אשם:

אבל יחלקו - שלמים כנגד שלמים דהא לא גלי קרא [אלא] גבי מנחה דקדשי קדשים היא:

ת"ל איש כאחיו - וסמוך ליה אם על תודה:

איש - איש כאחיו:

מוכל - מרבוי דוי"ו:

אתיא - למנחת העומר וקנאות דשיריהם נאכלים מדתני לוי:

לרבות לוג שמן של מצורע - שיהא מה שנאמר מן ההזאות נאכל לכהנים:

סד"א מן האש - וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש והאי לאו ממותר אישים הוא:

אשר כופר בהם - ודרשינן כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים הילכך מידי דכפרה [אכלי] כהנים אבל הנך לא:

אלא אשם נזיר - [שיהא] נאכל כאשם מצורע:

להכשיר אתי - לתגלחת ולטמא למתים ומידי דלאו לכפרה לא [אכלי] כהנים קמ"ל:

זה גזל הגר - דכתיב האשם המושב לה' לכהן ואמרי' בבבא קמא בהגוזל קמא דבגזל הגר הכתוב מדבר: