קורא הדורות פג

מעיין גדול וכן כיוצא בהם חכמים אחרים ומגדולי ישיבתו היו ה"ר מנחם שלום רב מובהק ופסקן וה"ר מנחם כהן חכם ועשיר וה"ר חיים אמיגו תלמיד מהר"ש חיון והיה דרשן גדול. וה"ר אברהם מלמד רב מובהק ופסקן גדול ורופא והלך לאסקופיא ונפטר שם. וכה"ר יצחק בר נתנאל פארדו חכם מעיין ועשיר. וכה"ר יצחק הלוי בן אלקאבץ חכם ועשיר ונפטר בקושטנדינא. וכה"ר וידאל סיד חכם ועשיר. והרב רבי שמואל גאון רב מובהק. וה"ר שלמה פרנסיס חכם מעיין וזקן. וה"ר לוי פשריאל חכם גדול מעיין ודרשן ובקי בחכמות הפילוספיא. ובהיותינו בכפר בשנת ת"ח ליצירה לא תקום פעמים צרה בורחים מחמת אימת המגפה למדנו שם יחד אני הכותב וה"ר לוי פשריאל ז"ל פרקים רבים מספר מורה נבוכים בטוב טעם ודעת וראיתיו בקי מאד בספר ההוא עד שרוב הפרקים היו סדורים בפיו על ציצית הלשון על פה כמו ק"ש ואז ידעתי שהוסיף על השמועה. והרב הזה היה נכדו של ה"ר לוי קוזין שחבר ספר עלית קיר, קטנה וכן אחיו ה"ר יוסף פאשריאל חכם מעיין גדול וחסיד והיו בני בתו של ה"ר לוי קוזין

גם מכלל הרבנים הזקנים הנזכרים היה הרב ר' יצחק פארדו בן ה"ר יוסף פארדו והוא היה רב מובהק וחסיד גדול וכל ימיו היה בתענית זולת הימים שאין אומרים בהם תחנונים שלא היה מתענה והיה ראש ישיבה בישיבת חבירי ת"ת והרביץ תורה הרבה והעמיד תלמידים רבים וגם היה דרשן גדול והיה דורש בחברת ת"ת מידי שבת בשבתו ובסוף ימיו הלך לו משאלוניקי לעיר אשקופיא אצל בניו שהיו דרים שם ובתוך ימים מועטים נפטר שם לב"ע הצדק. וגם אחיו החכם השלם כמה"ר אברהם פארדו שהיה קטן ממנו והיה חתנו חכם גדול וחסיד והלך לו משאלוניקי לירושלים ושם נפטר ועוד היה להם אח אח"כ ושמו: ה"ר דוד פארדו שהיה מרבני אמשטרדאם והוא חתום בהסכמת הרבנים בפתיחת ספר עשרה מאמרות

גם מכלל הרבנים הזקנים היה ה"ר שלמה, בן מאיר חכם וזקן וראש ישיבה מק"ק בעל תשובות. ומגדולי ישיבתו היו החכמים השלימים כה"ר יוסף פלורנטין וכה"ר שמואל הכהן וכה"ר אברהם פאלקון וכה"ר חיים הלוי וכה"ר משה די אביל"ה וכה"ר יצחק. מנחם וכה"ר משה בן מאיור בנו וכה"ר. משה גאטיניו כלם חכמים מעיינים וקצת מהם היו דרשנים ובעלי הגדות

גם מכלל הרבנים הזקנים הנזכרים היה ה"ר שלמה בן' חסון בן הרב רבי אהרן בן' חסון והיה רב מובהק ופסקן ולא האריך ימים ולא בא לכלל זקנה והיה תלמידו של אביו והיה חבירו של הרב מרדכי קלעי והרב רבי אשר הכהן ז"ל: גם מכלל הרבנים הנזכרים היה ה"ר שבתי יונה רב מובהק וחסיד ופסקן וחבר ספר שי למורא מפסקים וחדושין על קצת סוגיות ועל טחה"ע ועוד חבר פי' על רבינו ירוחם וקראו ספר מגיד לאדם ומגיד מישרים והיה תלמיד מהרב רבי אהרן ששון כדמוכח בתשובותיו סי' מ' וקי"ז וגם היה תלמיד מהרב אברהם די בוטון ומהרב יוסף בן' עזרא כדמוכח שם בסי' נ"ז וקי"ז ובכמה מקומות. ואלה שמות הרבנים שהיו בזמנו והובאו בספרו בתוך תשובותיו ה"ר יוסף בן' עזרא סימן כ' ושאר מקומות. ה"ר אהרן חסון סימן ד' ושאר מקומות. ה"ר אברהם מוטאל סימן י"ב. ה"ר מאיר מלמד סימן י"ג. ה"ר יוסף גאלייגו סימן י"ו. ה"ר חיים שבתי סימן י"ו. ה"ר אברהם הלוי שהיה תלמידו סי' כ"ח ושאר מקומות. ה"ר יעקב הכהן תלמידו סימן כ"ג ושאר מקומות ונראה לי כפי מה ששמעתי שזהו רבו של ה"ר שמואל גאון. ה"ר שם טוב שאלודים בסי' כ"ג וכ"ד וכ"ה וכ"ח וזה החכם היה מעיין גדול ופסקן ונפטר בקצרות שנים. ה"ר אהרן קופינו סימן כ"ח. ה"ר שלמה בן חסון סימן ל"ה ול"ו. הרב רבי שמואל חאיון סי' ט"ל. ה"ר שמואל יצחק סימן מ"ו ושאר מקומות. ה"ר משה אלקלעי סי' קי"ו וקי"ז. ה"ר אברהם תולידאנו. ה"ר יום טוב חאליגואה סימן קי"ז: