קורא הדורות מט

מארץ תלמסאן והיה תלמיד של הר' יעקב אשכנזי והוא חבר ס' הליכות עולם בענייני כללי התלמוד ומחמת הגרושין והגזירות בר מארץ תלמסאן והלך לו לעיר טוליטולה בשנת הרכ"ז ליצירה וכמו שמבואר כל זה בהקדמת ספרו הליכות עולם אשר לו

גם בזמן ההוא היה הר' יוסף חיון מלישבונה שחבר ספר מילי דאבות פי' על מסכת אבות ושם כתוב שחברו בשנת הר"ל ליצירה ועוד עשה פי' על נביאים וכתובים מהם בדפוס ומהם מכתיבת יד גם בזמן ההוא היה הר' יעקב ברוך לינדא אשכנזי בן הר' יהודה לינדא שחבר ספר האגור מפסקי דינים וכתב בעל שלשלת הקבלה שחברו באטליא בעיר פוייא שנת הר"ם ליצירה. גם בזמן ההוא היה הרב יואל בן שיעיב שהיה מרביץ תורה בארגון אשר במלכות ספרד וחבר ס' עולת שבת דרושים על התורה. וכתוב בתחלת ספרו שהיה בשנת הרכ"ט ליצירה וגם חבר ספר פי' איוב וקראו עין משפט וגם ביאור מגלת איכה וכתוב שם שהיה תושב עיר תטילא אשר בממלכות נבראה. וכתוב עוד שם שחבר הספר ההוא בשנת הרמ"ה ליצירה וחבר עוד פי' על ס' תהלים בעיר תטילא בשנת הרמ"ט ליצירה

כל אלו הרבנים שזכרנו היו בזמן הר"י קונפנטון הנז"ל והרב הזה הרביץ תורה הרבה בישראל וכתב בעל ס' יוחסין כי מגדולי תלמידיו היו הרב ר' יצחק דיליאון מלומד בנסים ולבו כלב האריה נגד אויבי ה' ומת בן ע' שנה והיה שכלו שכל אלהי. וכתב הרב מהר"י בן חביב ז"ל והביא דבריו הרב"י ז"ל בטא"ח סי' כ"ז וז"ל שמעתי שהיו נוהגים כן במאמר אר"י הגדול הר' יצחק דיליאון ז"ל וכן נוהגים עתה ואין ספק שהיה מדקדק בזה כדי לקיים דברי הגאון וכו' עוד כתב הרב שם בסי' ל"ב דף כ"ט וז"ל וכתב הר' אברהם חסאן הסופר ז"ל שהרב הגדול מורינו כמהר"י דילאון ז"ל בהסכמת חכמי דורו פסל כל אלו התפילין שהיו בספרד וכו' ועוד נזכר מהר"י דיליאון שם בבית יוסף סי' תקפ"א שכתב ומצאתי כתוב בשם רבינו הגדול מהר"י דיליאון ז"ל שהטע' מפני שבאותה פרשה הביא ג' עניינים סוכה וחגיגה ולולב וכו'. ועוד נזכר הרב מהר"י די ליאון בטי"ד סי' ס"ד דף נ"א ע"ב בב"י ונ"ל שספר אחד שנקרא מגילת אסתר והיא על י"ד שרשים שכתב הרמב"ם על מנין המצות והוא מתוקן בפלפול גדול ועצום חברו הרב זה וכן כתוב בתחלת הספר חברו הגאון איש האלהים הרב הקדוש כמהר"י די ליאון בן להחכם השלם הרב המובהק כמה"ר אליעזר בר שלמה ספרדי ן' צור ז"ל וכ"כ הוא הקדמתו שם ע"ש וכתב בעל ס' יוחסין שהשני מתלמידיו של מה"ר קנפנטון היה הרב ר' יצחק אבוהב חכם וחסיד חריף ומחודד ואומר שם שמהר"י אבוהב היה רבו ונפטר בפורטונאל שנת הרנ"ג שבעה חדשים אחר הגירוש וחיה ס' שנה והג' מתלמידיו של מהר"י קנפנטון היה ר' שמואל ואלנסי בר אוריין ובר אבהן ומת קודם הגירוש והיה כ"ג שנה ומ"ש שהיה בר אבהן ובר אוריין היינו מפני שאביו היה הרב רב אברהם ואלנסי כנז' בטא"ח בב"י סי' קמ"א ע"ש. והרב ר' יצחק אבוהב חבר ספר מנורת המאור מהגדות בכל התלמוד ומשאר מדרשות מארז"ל וחבר עוד ב' ספרים מדינים והלכות על התלמוד האחד קראו ארון העדות והאחד קראו שלחן הפנים כאשר כל זה מבואר שם בהקדמת ס' מנורת המאור וכפי הנראה ששני ספרים אלו לא נדפסו ועוד עשה ביאור על פרש"י על התורה והוא בדפוס וגם עשה באור על טא"ח וכמ"ש הרב"י ז"ל בהקדמתו שבא לידו באור רוב ס' א"ח לרבינו הגדול כמה"ר יצחק אבוהב ז"ל והרב"י מביא דבריו שם בא"ח בהרבה מקומות כנודע למעיינים. ובזמן הר"י אבוהב היה ה"ר משה אל פרגנ"י וכמ"ש הרב המבי"ט בתשובותיו ח"ב דף קכ"ז וסי' כ"ח סברת החכם השלם ה"ר משה אל פרגנ"י ששלח להרב ר' יצחק אבוהב. ז"ל וכו' ומביא שם ג"כ תשובות מהר"י, אבוהב אליו ע"ש והרב מהר"י אבוהב היה חשוב ויקר מאד בעיני מלך פורטוגאל מפני גודל חכמתו וכמ"ש הרב מהר"י מטראני ז"ל בתשו' בח"ב ח' י"ד סי' י"ו וז"ל ואמרו על הרב מהר"י אבוהב ז"ל שהיתה עינו אחד: