קרבן נתנאל על יומא ח:יז

על עשה ועל ל"ת הניתק לעשה. כגון שנעל האם על הבנים. אבל בגזל אף שהוא ניתק לעשה אין התשובה מכפרת עד שירצה את חבירו והשיב את הגזילה אשר גזל. ובלאו הניתק לעשה שבינו לבין המקום הדין כך אם מתוך תשובה קיים עשה שבו מתכפר לגמרי מיד. ואם לאו הרי בידו ב' עבירות. ובתשובה מתכפר העשה מיד אבל על לא תעשה אין לו מחילה גמורה עד שיבא יו"כ שהרי ארבעים בכתפיה כדתני ר' יוחנן בפ' אלו הן הלוקין דף ט"ו כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה קיים עשה שבה פטור לא קיים חייב כפי גירסת הרי"ף והרמב"ם. ואם מת קודם יו"כ הן על לאו זה או על לאו גמור אין לו כפרה גמורה בעלמא דין. אך תועיל לו התשובה לעולם הבא להכרעת המאזנים ומקבל העונש בעולם הגמול לאחר מיתה. אבל בעל עשרה מאמרות במאמר חקור דין חלק א פרק ט"ז ז"ל מיהו כיון שקיום העשה היה פוטרו מן המלקות יש ללמוד מדברי תוספות פ"ק דשבועות שהוא נוח להתכפר משאר חייבי מלקות אע"פ שלא קיים העשה ונתחייב דאילו חייבי מלקות תשובה תולה להגן מן העונש עד שיבא יום הכפורים ויכפר. ונפקא מיניה שאם נגזר עליו קודם לכן למות לפני יום הכפורים אין להמלט לפני מותו מכל העונש הראוי לאותו עון. אבל בלאו הניתק לעשה לא בלבד תשובה תולה להגן אלא ממעטת את העונש שאם לא יגיעו ימיו ליום הכפורים יספיק לו העונש מועט להשלים כפרתו עכ"ל. משמע מדבריו שאם מת קודם יו"כ הן מי שעבר על ל"ת שניתק לעשה או על ל"ת גמור נפרעין ממנו בעלמא דין אלא דינא רבה ודינא זוטא איכא בינייהו וליתא דאם כדבריו ה"ל לר"א בן עזריה לחשוב עוד חילוק כפרה כגון אם מת קודם יו"כ שצריך עם התשובה יסורין. והיסורים מכפרין עם התשובה אבל כריתות ומיתות ב"ד צריך תשובה ויו"כ ויסורין למטהר ׃

ה"ג אשרי פלוני שלומד תורה אשרי אביו ואשרי רבו שלמדוהו ׃

וכי תימא ה"מ בצבור אבל ביחיד לא. כ"ה גי' רבינו שלפנינו וגי' הראב"ד. אבל הרי"ף והרמב"ם גורסים רביעית אין מוחלין לו והתני' שלישית אין מוחלין לו ל"ק הא ביחיד הא בצבור. ונראה להביא סעד לגי' הרי"ף והרמב"ם מהא לסנהדרין דף מ"ג דפריך ועד השתא מ"ט לא איעניש ופריק אמר ר"י משום ר"א כו'. משמעות הלשון דלא פריך אלא לר"י משום ר"א הלא לר' חנינא נמי קשה ולפי גירסת הרי"ף ניחא דלר' חנינא לא הוי עד השתא אלא תרי זימני ובימי יהושע הוי פעם שלישית משא"כ לר"י הוי ד' בימי משה פריך שפיר. ואם תקשה הלא לכל הגי' הצבור מוחלין לו על שלישית. א"כ לר' חנינא אמאי איענש דהא בימי יהושע לא עבר עכן אלא על שלשה חרמות. י"ל דמצד ערבות חייבו הצבור כיון דעכן חייב בחטא השלישי זהו לגי' הרי"ף. כמו כל הערבים חייבין בשביל הלוה אע"פ שהערב אינו לוה כלום. ולגי' ש"ס צ"ל דחרם שאני ומש"ה ודאי קשה אמאי לא פריך נמי הש"ס לר"ח עד השתא מ"ט לא איענש. דהא על חרמי ראשונות אין מוחלין לו ועוד לפי מ"ש מהרש"א בח"א להשוות גי' ש"ס עם הירושלמי ורבי' דלרבי יוחנן ג' בימי משה. ש"מ לגי' הרי"ף עיקר. דאל"ה א"א לקיים גי' זו. דא"כ מאי פריך לרבי יוחנן עד השתא מ"ט לא איענש וק"ל. ועיין פ"ק דר"ה סימן ה' מ"ש שם:

האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו. ופריך בגמרא כפל ל"ל דהא קתני בסיפא אחטא ויו"כ מכפר אין יו"כ מכפר אפילו בפעם אחת ומשני שהכפל אתא לאורויי כדרב הונא עבר עבירה ושנה בה ורישא תרתי קמ"ל האומר אחטא ואשוב אפילו פעם א' אין מספיקין. ושאם עבר ושנה אפילו לא אמר נמי אין מספיקין כ"כ בעשרה מאמרות מאמר ח"ד חלק א' פ' י"ט. וקשה לי לפ"ז ה"ל למחשב לקמן סימן י"ח כ"ה דברים היינו אם עבר ושנה ׃

ה"ג עבירות שבין אדם למקום יו"כ מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד ׃