קרבן נתנאל על יבמות נג

ה"ג חלצו אחים או כנסו. כ"ה גי' הרי"ף וגירסת הש"ס חלץ לה אחיו או כנסה:

ודוקא נקט שקידש כו' עד משום דהוי. הכל בתוס' לעיל (יבמות דף י"ח) ד"ה שומרת יבם ע"ש:

אבל אם כנסה א"צ להמתין. וכ"ה דעת הרשב"א בחידושיו. ומהרש"ל סי' כ"ו חוכך בזה לחומרא אפי' אם כנסה דצריך להפריש עד שיעשה אחיו הגדול מעשה ע"ש גם בתי"ט על משנה זו הוכיח כן מדברי ברטנורה דלא כדעת תוס' ורבינו ע"ש: ה"ג

דשאני התם דלא נאסרה אלא משום זיקה דרבנן כו'. אף על גב דבמתה ראשונה אסור בשניה מחמיר רבי יוחנן באחות זקוקתו כמו אחות אשתו שהיא מדאוריי' אימא להא מלתא דהותרה ונאסרה כו' מיקל דוקא באיסור דרבנן אבל לא באיסור דאורייתא:

דהא לרב גופיה צריכנא לפלוגי הכי כו'. ראיה זה איני מכיר אימא דוקא רב מחלק דחזינא דמיקל באיסור זיקה אפילו כשמתה ראשונה אבל רבי יוחנן חזינן דמחמיר במתה ראשונה באיסור זיקה כמו באיסור דאורייתא מנ"ל אליבא דידיה לחלק בכך:

אלא הלכתא כרב באיסורי. וליכא למימר דמדלא פליגי הכא בשמעתיה רבי יוחנן אשמואל ורב אסי ש"מ דבאיסור דאורייתא לא אמרינן חזר והותרה א"כ רב ור"י הלכה כר"י. י"ל דפליג באחות זקוקתו לאשמעינן אפילו באחות זקוקתו כשמתה ראשונה אסור בשניה אע"ג דמדאורייתא קרינן יבמה יבא עליה בשעת נפילה: