קרבן נתנאל על יבמות קעו

בין שהוא מתכוון בין שאינו מתכוון. קאי אכל עד שהכשירו חכמים בעדות אשה הוא. בין מתכוון בין שאינו מתכוון. אבל לא קאי אבבא דרישא אקטן כמו שפירש הטור דקטן אינו נאמן אלא לאלתר ודרך סיפור מעשה כדאיתא במתני'. אבל לא דרך עדות כלל כ"כ הראב"ן: ה"ג

היכי משכחת לה מסיח לפי תומו כי ההוא דהוה. מדקאמר כי ההוא דייקי דוקא ע"י סיפור מעשה בתחלה או בסוף כי הני עובדא אבל כל שבא לפנינו ואמר מסל"ת פלוני מת לבד אינו נאמן ויש מפוסקים דוחים דאיכא למימר מעשה שהיה כך היה בהני עובדי וה"ה אם מסל"ת בסתם מת איש פלוני נמי נאמן ע' מהרש"ל סי' ט"ז:

אבל אינסיבא לא מפקינן מיניה. היינו שאונסיבא ע"י הוראת ב"ד שטעו. או ע"פ דיבור של אדם גדול כדאמר מדיבוריה דרב נחמן אזלא דביתהו דחסא ואינסיבא. אבל אם במרד ובמעל נשאת היה משמתינן להו עד שהוציאה בגט. מהר"מ מר"ב:

דיעבד אין לכתחלה לא. כל זה כשהעד מעיד שראה הטביעה ממש שהמים היו מכסין אותו אבל אם אין מעיד אלא שראה הספינה שנשברה ודומה לזה. אפי' בדיעבד מפקינן מיניה דאנן אמרי' שניצול ע"י קרש כמעשה דר"ע ור"מ: