קרבן נתנאל על יבמות קסג

ונהימנא מדרב המנונא. לפי מקצת רבוותא שהביא רשב"א בפ' התקבל (גיטין דף ס"ד) דלא קאמר רב המנונא אלא שאם נשאת לא תצא אבל לא לכתחלה. מאי פריך אימא הא דקתני במתני' אינה נאמנת היינו להנשא לכתחלה. וי"ל דקתני שלום בינה לבינו ומלחמה בעולם או קטטה כו' אינה נאמנת ובזמן ששלום בינו לבינה ומלחמה בעולם אפילו נשאת תצא דאמרי בדדמי וה"ה קטטה בינה לבינו ושלום בעולם:

וי"ל כגון דהוי קטטה בינייהו דאז לא מהימנא. והא דפריך הכא בשמעתין ולהימנא מדרב המנונא. היינו בשעה שאומרת לבעלה גרשתני זהו הקטטה גופה ומעולם לא היתה קטטה אחרת בינייהו וזהו היתה תחלת קטטה לכך פריך שפיר להימנא מדרב המנונא. ובספר ברית שלום פ' כי תצא נשתבש בזה והניח בתימה על רבינו וטור ע"ש:

ועבדינן לתומרא. רצונו דאיכא עוד א"ב להיפך באומר מת וקברתיו למ"ד משקרא לא מהימן ולמ"ד בדדמי מהימן וחדא מינייהו נקט הלכך פסק וקאמר עבדינן לחומרא דבכל גוונא שיש להחמיר לחד מ"ד עבדינן וכ"כ מהרש"ל ובשו"ת בית יעקב סי' קנ"ח:

ולא איפשטא. לרבי' ניחא שמסיק סי' כ"ג בהאי בעיא עד אחד במלחמה שהיא ג"כ לא איפשטא אבל להרי"ף דמסיק שם דאיפשטא מהך עובדא דדגלת ואמאי כתב בהך איבעיא דלא איפשטא דהא חד טעמא אית להו ועיין מזה בשו"ת שער אפרים סי' ק"ג ובשו"ת שב יעקב חלק א"ה סי' י' באריכות: