קרבן נתנאל על ראש השנה כג

ה"ג ר"י בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכולן יצא:

שופרות כגון וה' אלהים בשופר יתקע. ולכך אנו אומרים בשופרות להשלים ג' פסוקים של נביאים:

הכא נהוג עלמא כר' יהודה. וטעמם דכיון דאיכא קראי טובא למעבד אליבא דכ"ע עדיף טפי ב"י:

זכרון שיש עמו תרועה כו'. אנו א"א פסוק זה לא בתרועה ולא בזכרונות. כיון דאיכא קראי טובא למיעבד אליבא דכ"ע:

כגון ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו כו' ר"י אומר אינו אומרה אלא עם המלכיות. הכא נמי נהוג עלמא כרבי יהודה והיינו טעמא דבמלכות ליכא בתורה ג' פסוקים דמלכיות זולתו. אבל עם השופרות אין אנו אומרים דהא למה לן בפלוגתא דהא יש קראי טובא של שופרות בתורה זולתו:

כגון יום תרועה יהיה לכם כו' ור"י אומר אינו אומרה כל עיקר. והכא נמי נהוג עלמא כר' יהודה כדי להזכיר ג' פסוקים שופרות של מתן תורה עדיף לזכור לנו מעמד הר סיני וקבלת התורה:

וקי"ל כר' יוסי. אע"ג דסתם מתניתין דלא כר' יוסי נקטינן כוותיה דמעשה רב שהוותיקין משלימין אותו ר"ן. והסמ"ג אמר שאפשר שחכמים אף בנביא קא אמרי וכ"ש בתורה:

אנו נוהגין למימר של כתובים תחלה כו'. ולי נראה דהיינו טעמא דפסוקים של כתובים בעצם ראשונה שאינם אלא שבחים והמה מוקדמים בזמן שהוה ויהיה. משא"כ פסוקי דנביאים שעדיין לא נתקיימו עד אחרית הימים ע"כ לאחרונה יסעו:

ובמסכת סופרים תניא בכל מקום דברי נביאים קודמין. ראיה לסתור אבל הגי' נכונה שלפנינו בכל מקום מקדימין דברי קדושה (פי' כתובים) לדברי קבלה (פי' נביאים) חוץ מכאן שדברי קבלה מקדימין לדברי קדושה. ר"ל שם קאי לענין ט"ב שהיו אומרים בתחלה ד' פסוקים בגרמיה. המאוס מאסת וגו' אח"כ שני מזמורים הללו אלהים באו גוים. ועל נהרות בבל ועיין מגילה סי' מ"ה:

והרי הזכיר עשרה פסוקים. דמכתובים הזכיר ד' פסוקי דשופרות:

בפרק בתרא דמכילתין. לא מצאתי וראיתי שם ועיין בתוס' פ"ק ד' ח' ד"ה שהחדש מתכסה: