קרבן נתנאל על פסחים סג

דסתם מתני' דריש פירקין עדיף מדברי חכמים. וקשה דהא כתב רבינו בפרק הפועלים סי' י"א דקי"ל כחכמים ולא כת"ק משום דחכמים נשנו בלשון רבים אבל ת"ק אשכחנא טובא דיחידים הם. וא"כ דברי רבינו סתרי אהדדי. ומה שלכאורה תירץ מ"א בסי' קפ"ח דבב"מ סמך על טעם אחר שכתב שם. ליתא. דהא באוקימתיה דר' אסי ודאיסי כתב רבינו שם כמו כן דהלכה כחכמים ובהני שינויי לא שייך טעם אחר ונראה מדנקט וחכ"א ביהודה כו' אחר כמה משניות. והפסיק בהפלוגתא משום דתני לה סתם מתני' מקום שנהגו גבי הלכתא פסיקתא דכל הנך מתני' מקום שנהגו להדליק ואינך הלכתא פסיקתא נינהו כדמשני בב"ק דף ק"ב. וזהו שדייק רבינו דסתם מתני' דריש פירקין עדיף מדברי חכמים אבל במקומות אחרים קים ליה דהלכה כחכמים. ומ"א תירץ דבכ"מ שהמחלוקת החכמים בצדו קי"ל כחכמים [אך] בפרק זה אין המחלוקת שנויה בצדו רק אחר כמה משניות לכן מקרי סתם גמור ועדיף מחכמים ובפ' יש נוחלין (בבא בתרא דף קכ"ב) ד"ה סתם כתבו תוס' היפך תי' מ"א כיון שאין מחלוקת בסמוך גרע טפי דהדר ביה רבי מן הסתם ע"ש. ובהכי ניחא מה שהקשה בס' מגיני שלמה במס' יבמות הלא קי"ל כר"א בן יעקב בכ"מ אפי' נגד סתם משנה ועי' מ"ש פ"ק דקדושין סי' ס"ב וראב"י אומר שאסור במלאכה משעת האור שהוא אורתא. ולפי' תוס' דראב"י סבר דלענין איסורא קאמר. מש"ה לא פסקינן דמנהגא הוא מדתני לה גבי הלכתא פסיקתא אלא דלפירש"י דראב"י אמנהגא קאי קשה. וי"ל ע"פ מ"ש התי"ט בפ"ב דכלאים כל היכא דלא איתפריש טעמיה דראב"י לא קי"ל כוותיה. משא"כ ביבמות דף ל"ז ודף ס' מפרש טעמיה דראב"י. וזהו כלל חידוש גדול:

ויראה דהך דשרי ר"מ לגמור במקום שלא נהגו. דהא דקתני ברישא כל מלאכה שהיא לצורך המועד גומרה בי"ד קאי אמקוס שלא נהגו. והיינו לצורך המועד. והא דקתני בסיפא מקום שנהגו אין לא נהגו לא קאי כשאינו לצורך המועד:

ובשם הר"י ז"ל כתבו דכל היום שרי. וקשה לפי' ר"י מאי אריא במקום שנהגו שלא לעשות אפי' במקום שנהגו לעשות נמי שייך הך דינא. שיכול לגומרה אפי' אחר חצות. ב"ח. ולי לק"מ דהא ברישא סתמא קתני. ואיירי בין במקום שנהגו ובין במקום שלא נהגו דתרווייהו בהך דינא שוין: