קרבן נתנאל על פסחים סא

הוא יחשוב שהקדישו מחיים ונמצא אוכל קדשים בחוץ. זהו פי' תוס'. ורש"י פי' שיהו סבורין שהקדישו לדמי פסח והתוס' הקשה על פירש"י דא"כ הל"ל שהוא קרוב למעילת קדשים. ולכאורה לפי תירוצם עדיין קשה דהל"ל קרוב למעילת קדשים ומטעם זה יהיה אסור אפי' עגל ופרה ופשוט דמה"ט אינו אסור אלא לכתחלה ומטעם שנראה כאוכל קדשים בחוץ אפי' דיעבד אסור ולפ"ז מנהג אשכנז גם ע"פ תוס' דלכתחלה מיהת אסור אפי' עגל ופרה. וע"פ זה אמרתי ליישב הא דפריך ובשר לא מיתיבי כו' ולא מותיב תיכף על רב. דלא ה"מ למפרך על רב דה"א גדי מקולס הוא אסור בדיעבד ושאינו מקולס אינו אסור אלא לכתחלה כמו שהקשה הב"ח. אלא דלפ"ז צ"ל דליתא להך טעמא כלל דקרוב למעילת קדשים אפי' לאסור לכתחלה. א"כ קשה על רב פפא דמתיר חטים לפסחא אפי' בשר עגל ופרה נמי שרי. וזהו שפריך ובשר לא אדרב פפא מאי איריא חטה אפי' בשר נמי וע"כ צ"ל דשאר בשר נמי אסור מטעם קרוב למעילת קדשים. ורב דאמר נראה כאוכל קדשים בחוץ אפי' בדיעבד אסור וצריך קבורה. א"כ קשה מיתיבי וכו' ודו"ק: