קרבן נתנאל על פסחים מד

שעדיין ימות הגשמים הן. כדאמרי' במי שהיה (דף צ"ד) בימות הגשמים החמה מהלך בשיפולי רקיע לפיכך כל העולם צונן ומעיינות רותחין הלכך ממלא מבערב ומצטנן עד למחר.

מהלך בשיפולי רקיע. פי' שהחמה מהלכת סמוך לאופק בין ביום בין בלילה אלא שביום הוא בשטח הקרוביי של רקיע שהוא נראה ליושבי הארץ. ובלילה הוא למעלה מן הרקיע בשטח הגבנוניי שלו שאינו נראה ליושביהארץ מפני עובי הרקיע המפסיק בינו לבין יושבי הארץ כדעת חכמי ישראל כדאיתא התם ולפיכך המעיינות רותחים בהכרח בין ביום ובין בלילה ואין תקנה אלא כשיפרידם ממקום חיבורן להשהותן בכלי עד שיתקררו מרתיחתן. לשון ר"א מזרחי. ואני בער ולא אדע על מה המעיינות רותחין בלילה לפירש"י הלא עובי רקיע מהלך ת"ק שנה מפסיק בין השמש ובין המים:

לפי . דהא לפירש"י יום ולילה שוין וחד טעם אית להו. ומים שלנו דקאמר היינו שיעור לינה:

ואיכא למימר. פי' שהוא סובר שדרשת רב מתנה בפפוניא בתוך ימי פסח היה לאחר שראה שהיו לשין במים שלא לנו וכשאמר להם אנא בדביתו קאמינא. מסתמא התיר להם באותו יום במים שלא לנו שא"ת שבאותו יום לא אכלו מצות אלא פירות וכיוצא בהם למה לא הזכירו התלמוד ללמדנו זה. אלא ודאי התיר להם ללוש באותו יום במים שלא לנו דהיינו ממים שבבית שעברו עליהן י"ב שעות שבתוך הבתים אין נמצאים תמיד מים של יום או יומים. ועי' בב"י סי' תנ"ה שביאר באורך שע"כ צ"ל דדרשת רב מתנה היה בתוך ימי הפסח ולא קודם הפסח בשבת הגדול:

א"נ . והנהרות צוננין הם מפני שרחקו ממקום נביעתן ונתקררו מצינת העולם כמו שפירש"י לקמן מעיינות צוננין אין לך מים נובעין שאינם צוננין ביום יותר מבלילה ואע"פ שמי הנהרות חמין הן ביום יותר מבלילה בחום הקיץ הוא זה מפני שרחקו ממקום נביעתן ונתחממו בחום העולם ע"כ. וכן המדה להיפוך בימות הגשמים:

ולפ"ז . היינו בין השמשות:

ואסור . וכתב ר"א מזרחי דה"ה דאסור לשואבן מבעוד יום. והב"י הקשה עליו כמה קושיות וחד מינייהו קושיא אלימתא דא"כ איך קאמר אין לשין אלא במים שלנו לינה מה עבידתה דממ"נ אם נשאבו בעוד היום או בלילה אותו מים לא מהני לינה ואסורין לעולם ואם נשאבו בין השמשות מותרין מיד. ע"כ פי' הב"י אם שאבן בעוד יום לדעת ר"א ממיץ אש עבר לילה אחת מותר ללוש במים. ואם נשאבו בלילה אם עבר עליו יום ולילה שאחריו מותר ללוש בהם. והא דקאמר הלכך אין להן תקנה ר"ל ללוש בהם באותו יום כי ליום שאחריו לא צריך להנך מים דהא יכול לשאוב מים אחרים בבין השמשות והוי כמו שאין לו תקנה. ובט"ז סי' תנ"ה ס"ק א' רוצה ליישב פי' ר"א מזרחי באומרו דיש חימום במים ביום ובלילה ביום השמש על הארץ ומחמם המים ובלילה השמש תחת הארץ ומחמם המים ע"ש. אגב שיטפיה כ"כ דהא קתני בברייתא בהדיא בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולי רקיע לפיכך כל העולם צונן ומעיינות רותחין:

ומנהג . נהגו כן לצאת ידי פירש"י דהבורות ומעיינות רותחין משמע שהשמש הולך בשיפולי רקיע משא"כ בנהרות וכדפירשתי:

פי' רב אלפס. כי לא היה בגירסתו מן המולייר: