קרבן נתנאל על פסחים לו

ואינו . ויש לדחות דהש"ס רוצה לפסול אותן חטין אפי' לשתי לחם ולחמי תודה שמצותן להיותם חמץ:

דכיון . בשנת תק"א לאלף הששי פה פראג אירע מעשה שבשעת טחינת הקמח למצות היה מזיע אותן כלי רחיים שהקמח נופל לתוכו שהיה מעידים נאמנים שהרגישו כמה טיפות בהכיסוי מלמעלה. ונוסף לזה שהודבק בהפשתן המתוח בדפנות אותו הכלי מחמת הזיעה ואבק הקמח כמו עיסה עב כעובי אצבע. והספק היה אי מחמת הלחלוחית התבואה שבאותו השנה שלא נתבשלה ונתייבשה כל צרכה על פני השדה והוי מי פירות. או שבא מחמת אויר קר ולח שהיה בעת הטחינה וחום הרחיים והוי תולדה דמים. ופסקו הב"ד ע"פ צירוף שאר לומדים וחכמי הקהלה ליקח המכסה העליון כדי שלא יהיה חם כ"כ ולמתוח פשתן עליה גם להחליף הפשתן תמיד אם נראה בו עיסה. והיו מעמידים נאמנים לרקד הקמח ריקוד אחר ריקוד גסה ודקה ולאפות הכל קודם פסח ומפני הפסד מרובה כמה מאות זהובים סמכנו על אותן הפוסקים דמהני הריקוד. ועם כל זאת מנעתי לאכול מאותן מצות. גם שאר שרידי עדה: